במרבית המקרים של רשלנות רפואית , ובמיוחד כשמדובר בהריון ולידה, קיים קושי גדול להוכיח את הקשר הסיבתי בין רשלנות רפואית בהריון לבין הנזק שנגרם לוולד.
לאחר שהעובר יוצא לאוויר העולם, הנזק הרפואי כבר אינו ניתן לרוב לתיקון משמעותי וההורים עומדים בפני שוקת שבורה.
המקרה הקל הינו כאשר קיימת רשלנות רפואית ברורה, אך לא ניתן להוכיח קשר סיבתי בין אותה רשלנות רפואית לבין הנזק.
לדוגמא: לא בוצעה בדיקת אולטרא סאונד, והוולד נולד עם מום.
בדוגמא זו אין קשר בין ההתנהגות של הרופאים, אשר נהגו ברשלנות רפואית לבין היוולדו של התינוק עם מום כתוצאה ממחלה גנטית שנשא אחד ההורים. במקרה זה, ההורים יכולים להימצא זכאים לפיצויים, שכן לולא אותה רשלנות רפואית, ייתכן והיו בוחרים לבצע הפלה ולמנוע סבל מתמשך לוולד ולהוריו במשך כל חייו.
לכל הפחות, רשלנות רפואית זו מנעה מההורים שיקול דעת לו הם זכאים.
כיום במאה העשרים ואחת כאשר קיימות בדיקות רבות לאבחון מומים אצל תינוקות טרם הלידה, הנכללות בסל הבריאות, וקיימות בדיקות נוספות, אשר אינן נכללות בסל, מוטלת החובה על הרופאים המבצעים את הבדיקות לפרט בפני ההורים את סוגי הבדיקות ואחוזי הצלחתן.
במקרים בהן נדרשות בדיקות נוספות, אשר אף אינן כלולות בסל הבריאות, על הרופאים להפנות את תשומת לב ההורים לבדיקות אלו. אי הפניה זו יכולה לעלות לכדי רשלנות רפואית בהריון .
להלן עיקרן של תביעות רשלנות רפואית בהריון או בלידה:
1. אי הפנייה לבדיקות אבחנתיות או התייחסות לקויה לממצאיהן.
2. חוסר מיומנות בביצוע ופענוח בדיקות שונות טרום לידה.
3. התעלמות ממושכת ממצוקה עוברית.
4. אי המלצה על סיום הריון נוכח ממצאי הסיכון או חוסר במתן נתונים להרה.
5. אי נוכחות רופא בזמן הנכון המחייב נוכחותו.
6. אי ביצוע ניתוח קיסרי כאשר נדרש.
7. התרשלות בביצוע לידת ואקום או לידת מלקחיים.
בניגוד לכלל המשפטי של "המוציא מחברו עליו הראיה", הטוען כי על כתפי התובע מוטלת החובה להוכיח כי הצד הנתבע אחראי לנזקיו, הרי שבתחום הכה אקוטי של טיפולים רפואיים, לעיתים, נטל זה מתהפך, ומטיל חובה על הצוות הרפואי להרים את נטל הראיה שהוא לא התרשל.
למעשה, בוצעה בהיעדר וודאות לקביעה אם התרחשה רשלנות רפואית מטעם הצוות הרפואי, היעדרו של תיעוד רפואי, או עריכה רשלנית שלו, יכולים להוות אינדיקציה נוספת להתנהלות הצוות הרפואי, באופן אשר יכול להעלות את הסיכוי לקבלת טענות התובעים בנוגע לקיומה של רשלנות רפואית בהריון .
תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון מכונות הולדה בעוולה, כאשר מטרת התביעות היא להתחשב בנכותו הקשה של היילוד, אל מול המציאות, תוך בחינת שיקול הדעת האפשרי של ההורים בכל הנוגע לאי הבאתו של הוולד לעולם, ככל והיו מודעים למומו בזמן אמת ללא שבוצעה רשלנות רפואית .
לפיכך, הפיצויים שנפסקים במקרי רשלנות רפואית שכאלו יכולים להיות גבוהים מאוד, שכן אלו יכולים לכלול את כל העלויות והנזקים אשר נגרמו בעבר ויגרמו בעתיד בשל לידת היילוד בנכותו הקשה, לרבות העלויות וההוצאות הכרוכות בגידולו. חשוב להדגיש, כי תביעות בגין הולדה בעוולה אינן פשוטות ומעלות שאלות עקרוניות ומוסריות מאין כמוהן, ולפיכך צריך לבחון כל מקרה לגופו עם עורך דין הבקיא בתחום של רשלנות רפואית .
תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון הינן תביעות מורכבות, הדורשות ידע וניסיון משפטי ורפואי. על כן מומלץ לפנות לעורך דין המנוסה בתחום רשלנות רפואית עם התעוררות החשד כי התרחשה רשלנות רפואית .
לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון , יש לצרף חוות דעת רפואית מרופא מומחה בתחום הרלבנטי, אשר תתמוך בטענה כי ניתן וצריך היה לגלות את המומים המולדים במהלך ההיריון ו/או את העובדה כי עלול להיוולד ילד החולה במחלה קשה, לרבות מענה לשאלה האם אבחון שכזה בזמן אמת היה מותיר בידי ההורים את זכות הבחירה אם ברצונם לבצע הפסקת הריון. כאמור, נושא זה של רשלנות רפואית בהריון ובלידה מעלה סוגיות לא פשוטות, הן רגשיות מוסריות והן משפטיות, ועל כן על מנת לבחון קיומה של עילת תביעה בנושא יש לפנות למשרדו של עורך דין רשלנות רפואית העוסק בתחום של רשלנות רפואית בהריון ובלידה.
לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין רשלנות רפואית באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.
נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בתשלום.
