כשלים בהריון ולידה: מה כדאי לדעת?

אילו אירועים או מחדלים במהלך ההיריון והלידה עשויים להקים עילה להגשת תביעה ומה צריך להוכיח בתביעות מסוג זה? על כך בסקירה שלפניכם:

רשלנות הריון ולידה

הריון ולידה נחשבים בדרך כלל לאירועים משמחים במיוחד, וזה אכן כך, כאשר הכול מסתיים בטוב. עם זאת, מדובר בתהליכים מורכבים ורגישים מבחינה רפואית, שלמרבה הצער, מסתיימים במקרים מסוימים במפח נפש ובתוצאות טרגיות.

מתי אי-גילוי מום בעובר ייחשב להתרשלות מצד הצוות הרפואי? האם בכל מקרה בו נגרם נזק לתינוק או ליולדת ניתן להגיש תביעה? האם כניסתה של אישה של הריון על אף שעברה עיקור, מצדיקה הגשת תביעה? מאמר זה נועד לספק לכם תשובות על כך ועל שאלות עקרוניות נוספות הנוגעות לרשלנות רפואית בהריון ולידה.

כשלים ומחדלים בהריון

סוג אחד של מקרי רשלנות רפואית בהריון הוא אי-גילוי מום בעובר, שהוביל להפלה או להולדת ילד הלוקה בתסמונת או מחלה קשה. בסוג נוסף של מקרים, הריון בסיכון, כגון הריון שמלווה בסוכרת הריונית, או הריון לא תקין, מטופל בטעות כמו הריון רגיל וישנם גם מקרים בהם הריון לא מתגלה בזמן וכתוצאה מכך נגרם נזק לאישה או לעובר.

כך למשל, במקרה מסוים התקבלה תביעה שהגיש באמצעות הוריו, קטין שנולד עם מומים בידיו. בתביעה נטען, כי לו היו מפנים את האם לסקירת מערכות מורחבת, בנוסף לסקירת מערכות בסיסית, ניתן היה לגלות את המומים מבעוד מועד ואז האם הייתה מבצעת הפסקת הריון. בית-המשפט קיבל עמדה זו, וקבע כי היה על הרופאים ליידע את האם על האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת. עוד נקבע, כי יש מקום להניח שגילוי מוקדם של המומים היה מביא להפסקת ההריון, אף שאין מדובר במומים שנחשבים לחמורים. נוכח זאת, נפסקו לקטין פיצויים בסך של כ-1.5 מיליון ש"ח.

במקרה אחר, נידונה בבית-המשפט תביעתה של אישה שהוחדר לגופה התקן-תוך רחמי בזמן שכבר הייתה בהריון אך לא ידעה זאת. מאחר שהתפתחות הריון עם התקן תוך רחמי מסוכנת לאם ולעובר, נאלצה האישה לעבור הפלה. בית-המשפט קבע כי הרופא שטיפל באישה התרשל בכך שלא טרח לבדוק אם היא בהריון, לפני שהחדיר לגופה את ההתקן, ופסק לאישה פיצויים בגין הכאב והסבל שחוותה.

שימו לב: המקרים שנמנו לעיל והדוגמאות שהוצגו אינם בגדר רשימה ממצה, וייתכנו עוד סוגי מקרים שיוכרו כרשלנות רפואית בהריון.

סקירת טעויות בלידה

אי-זיהוי מצוקה עוברית לקראת הלידה, שיהוי בביצוע ניתוח קיסרי או בחירה בהליך לידה לא נכון וכן ביצוע בלתי-מיומן של הליך הלידה עצמו או ללא נוכחות סגל רפואי מתאים – כל אלה עשויים להיחשב לרשלנות רפואית במהלך לידה.

לדוגמה, במקרה שהגיע עד בית-המשפט העליון, נקבע כי הרופא המטפל של יולדת שילדה עובר מת התרשל בכך שלא זיהה אצלה תהליך של היפרדות השיליה. השופטים קבעו, כי כאשר היולדת הגיע למרפאת הרופא בשבוע ה-31 להריונה והתלוננה כי חשה כאבים, היה על הרופא לבצע לה ניטור של הרחם ושל העובר ובדיקת אולטרסאונד וכן למשש את בטנה. אלה הן בדיקות מקובלות שהיו מאפשרות לזהות את היפרדות השיליה ולמנוע את מות העובר.

במרכזו של תיק אחר, עמדה הערכה שגויה של משקל התינוק לפני הלידה. באותו מקרה, האישה ילדה בלידת ואקום תינוקת במשקל של כ-5.5 ק"ג עם שיתוק בידה השמאלית, בעקבות "פרע כתפיים", שמשמעו קושי לחלץ את היילוד כיוון שכתפיו אינן מצליחות לעבור את תעלת הלידה. בית-המשפט קבע כי הרופאים התרשלו בכך שהתעלמו מגורמי הסיכון לפרע כתפיים שהתקיימו במקרה זה, כמו עודף משקל של האם, ובכך שהסתמכו על הערכת משקל ישנה של העוברית, שבוצעה שמונה ימים לפני הלידה. נקבע כי לו הייתה מתבצעת לעוברית הערכת משקל עדכנית לפני הלידה, היה מתגלה כי משקלה של התינוקת מחייב ביצוע ניתוח קיסרי.

התנאים להגשת תביעה

מבחינת החוק והפסיקה, אין הבדל עקרוני בין רשלנות רפואית בהריון בלידה לבין רשלנות רפואית בתחומים אחרים. כמו בכל מקרה אחר, תביעת הרשלנות הרפואית תתקבל ע"י בית-המשפט, רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

א. נזק:

אין עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית אם לתובע או לתובעת לא נגרם נזק. לכן, אם למשל, לידה בוצעה באופן לא תקין, אך הסתיימה בהולדת תינוק בריא וללא נזק לאם היולדת, אין הצדקה להגשת תביעה כנגד הגורמים האחראיים.

לעיתים עלולה להתעורר מחלוקת בשאלה אם נגרם נזק או לא. לדוגמה, במקרה מסוים, שעניינו "הריון בעוולה", אם לתשעה ילדים תבעה את רופאיה בטענה שנכנסה להריון על אף שבוצעה בה קשירה וכריתה של החצוצרות. האם ניתן לראות בכניסתה של האישה להריון שעל פניו נראה תקין, כנזק שמצדיק פיצוי? מצד אחד, ההריון כשלעצמו לא הוכר כנזק ע"י בית-המשפט, אך מנגד, נקבע כי האישה אכן ניזוקה, מאחר שכשלון הניתוח שעברה הביא לפגיעה באוטונומיה שלה להחליט אם להביא ילד נוסף לעולם או לא. בעקבות זאת, נפסקו לאישה פיצויים בגובה מאה אלף ש"ח.

ב. התרשלות:

גם במקרים בהם נגרם נזק מובהק ליולדת או לתינוק, במהלך ההריון או הלידה, לא תמיד תוטל האחריות לכך על הצוות הרפואי. יש להוכיח כי הרופאים אכן התרשלו בביצוע תפקידם ולא פעלו כמצופה מרופא או מטפל "סביר" לפעול.

על רקע זה נדחתה, לדוגמה, תביעה של קטין הלוקה בפיגור שכלי ותסמונת דאון, שהוריו הגישו בשמו, בטענה שהרופאים לא הפנו את האם לבצע בדיקות לאיתור תסמונת דאון במהלך ההריון. בית-המשפט קבע כי תוצאות בדיקות אחרות שנערכו לאישה במהלך ההריון לא הצדיקו להפנות אותה לבדיקות לאיתור תסמונת דאון, וכי הצוות הרפואי לא התרשל במקרה זה, אלא פעל בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

ג. קשר סיבתי:

נוסף להתרשלות ונזק, יש להוכיח במסגרת תביעת רשלנות רפואית שקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות של הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם לתובעים. במילים אחרות: יש להוכיח שאכן ההתרשלות מצד הצוות היא זו שגרמה לנזק ולא גורם אחר כלשהו.

לכן, אם, למשל, הצוות הרפואי התרשל בביצוע הלידה, אך ליילוד נגרם נזק כתוצאה מהידבקות בווירוס נדיר מיד אחרי הלידה, באופן שלא ניתן היה לחזות מראש, לא ניתן יהיה לטעון כי ההתרשלות בלידה היא שגרמה לפגיעה ביילוד.

קבלת ייעוץ משפטי וחוות דעת רפואית

ההכרעה אם להגיש תביעת רשלנות רפואית במקרים הקשורים להריון ולידה, כרוכה בהבנת ההיבטים המשפטיים המורכבים של תחום זה וכן בהיכרות עם מקרים דומים מבחינה רפואית. כמו כן, בדרך-כלל, תידרשו להציג בבית-המשפט חוות דעת של רופאים מומחים התומכים בגרסתכם לגבי השתלשלות האירועים וטיב הנזק שנגרם.

אם אתם שוקלים להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם במהלך הריון או לידה, עליכם לפנות לעורכי דין העוסקים בנושא זה ולקבל ייעוץ משפטי מקיף בנוגע למקרה הספציפי שלכם.

עורכי דין בעלי ידע וניסיון בתחום ההריון והלידה יוכלו לייעץ לכם אם כדאי להגיש תביעה ולהבהיר לכם כיצד עליכם לפעול לשם כך ואילו חוות דעות רפואיות תצטרכו להגיש.

מושגי יסוד בהליכי רשלנות בהריון ובלידה

  • רשלנות רפואית – מדובר במונח הבסיסי ביותר בתחום, ובמקרים בהם נגרם נזק למטופל, נזק שניתן היה למנוע אותה. מקרים של רשלנות רפואית בהריון או בלידה נחשבים לשכיחים מאד בשל ההליכים הרפואיים השונים הכרוכים בהם. מקרי רשלנות רפואית יכולים להיות בשלב האבחון וגם בשלב הטיפול עצמו. הם יכולים להיות פעולה שבוצעה באופן לא נכון וגם הימנעות מהליך רפואי שהיה נדרש.
  • לידת ואקום – לידה הנעשית באמצעות מכשיר ואקום מיוחד המוצמד לראשו של העובר ויוצר לחץ העוזר במשיכתו החוצה. לידה זו כרוכה בסיכונים שונים, כמו גרימת נזק לגולגולת העובר או נזק תוך גולגולתי וכן להתפתחות דימום. ישנם לא מעט מקרים של רשלנות רפואית כתוצאה מביצוע הליך של לידת ואקום באופן לא נכון. כדי להימנע מנזק ומפגיעה בעובר או ביולדת עצמה, יש לבצע לידה זו אך ורק במקרים של פתיחה מלאה ולאחר שהרופא המיילד קבע את מיקומו של ראש העובר. בנוסף, במידה ומכשיר הואקום ניתק מראשו של התינוק במהלך הלידה, אסור להמשיך בלידה זו שכן חיבורו מחדש של המכשיר עלול לגרום לנזק.
  • לידת מלקחיים – היא נחשבת לידה שאיננה פשוטה וגם איננה נפוצה, בהשוואה ללידת ואקום, למשל. במסגרת הליך זה נעשה שימוש בשתי כפות מיוחדות, העשויות מתכת ומצטלבות בקצותיהן. כפות אלו, שמוחדרות אל האישה על ידי המיילד או המיילדת מאפשרות לשלוף בקלות רבה יותר את התינוק במידה ואפשרות אחרת איננה מתאימה. הן ננעלות סביב ראשו של העובר ועוזרות לו לצאת החוצה. מדובר בהליך שנפוץ פחות, בהשוואה לעבר, ובעיקר בשל הסיבוכים הרבים והסיכון הרב שהוא כולל במסגרתו. כמו למשל, קרע אצל האישה שעלול להגיע עד פי הטבעת ועוד. לצערנו, יש מקרים של רשלנות רפואית בלידה, שנובעים כתוצאה מהליך זה שלא נעשה באופן מקצועי ונכון והוביל לנזק חמור אצל היולדת. עיינו במקרה שפורסם כאן באתר, במסגרתו בית המשפט הורה על פיצוי יולדת בגין רשלנות בלידת מלקחיים במאות אלפי שקלים.
  • פיטוצין – תרופה מיוחדת שניתנת ליולדת וגורמת להגברת הצירים וכן גם להסדרתם. מדובר בהורמון מיוחד הגורם להתכווצויות הרחם וניתן ישירות דרך הווריד על מנת להפוך אותם לחזקים יותר. תרופה זו ניתנת אך ורק בחדר הלידה, שכן מייד לאחר שנותנים אותה מופיעים צירים במהירות רבה, באופן תכוף יותר וגם בעוצמה חזקה יותר. חשוב לבצע מעקב אחר העובר בשלב זה כדי שלא לגרום לו ללחץ מהיר מדי ולהאטה בלידה. ישנם מקרי רשלנות רפואית בהם מנה של תרופה מסוג זה היתה יכולה למנוע את הסיבוך שנוצר ואת הנזק שנגרם.
  • תרשים ניטור/מוניטור – תרשים זה עוקב אחר התפתחות הלידה והוא מציין את שלביה כפי שהם באים לידי ביטוי לאורך כל התהליך החל משלב הצירים הראשונים. במסגרת תיק האשפוז של האם היולדת, חובה לשמור על תרשים ניטור זה כחלק מכל הפרטים האחרים שנשמרים גם הם. במקרים של רשלנות רפואית בלידה נעשה שימוש פעמים רבות בתרשים המוניטור, בעזרתו ניתן ללמוד לא מעט על תהליך הלידה, האם היה תקין, האם לא, כיצד הגיב הצוות המטפל, אילו שיטות טיפול ננקטו ועוד. קראו מאמר שפרסמנו באתר אודות מקרה של ניטור רשלני אשר הוביל למות העובר.
  • ניטור קצב לב העובר – כדי לדעת מהו מצבו של העובר, מחברים את האם אל מוניטור מיוחד, המודד את קצב ליבו של העובר. מדידה זו נעשית לאורך כל תהליך הלידה, ובמסגרתה נמדד הן קצב ליבו הבסיסי של העובר והן ורבאליות הקצב. ניטור זה מאפשר לבחון האטות בדופק העובר, העשויות לרמוז על זרימת דם שאיננה תקינה ועל מצוקה עוברית ויכולות להוביל לזירוז הלידה כדי למנוע זאת.
  • שיתוק מוחין – ידועה גם כ C.P – cerebral palsy, הינה מחלה נוירולוגית הנובעת בשל פגיעה מוחית עוד בטרם הלידה ולעיתים גם בעיצומה ואף אחריה. שיתוק מוחין מאופיין בבעיות מוטוריות שונות והוא מופיע בעוצמות שונות. ישנן לא מעט תביעות רשלנות רפואית הקשורות לכך. ישנם מקרים בהם נטען שהתינוק לא חולץ בזמן, ונגרמה לו מצוקה עוברית שהובילה בעקבותיה לשיתוק מוחין. גם מעקבי היריון שגויים שהיו יכולים לאתר פיגור גדילה ולהוביל לחילוצו המוקדם של העובר, גורמים לא אחת למקרים של שיתוק מוחין וגם מקרים של לידת ואקום וטיפול לקוי בתינוק, טיפול שגרם לפיתוח דימום תוך מוחי, שהוביל, בסופו של דבר, להפסקת הנשימה ולשיתוק מוחין. כנסו וקראו: סקירה מקיפה אודות תביעות CP בשל רשלנות בלידה.
  • ציון אפגר – מייד עם צאתו של התינוק מרחם האישה בוחנים אצלו חמישה פרמטרים שונים: דופק, נשימה, תגובה לגירוי, טונוס, וצבע העור. פרמטרים אלה מקבלים ציון הנע בין 0 ל ? 2, כך שהציון המצטבר המקסימאלי הוא 10. פרמטרים אלה נבחנים בדקה הראשונה לאחר שהילוד יוצא החוצה וכן בדקה החמישית. ציון אפגר נמוך יכול להעיד על בעיה כלשהי אצל התינוק, העשויה להופיע בשל מצוקה עוברית למשל, הגורמת בהמשך לשיתוק מוחין או לבעיות חמורות אחרות.
  • הריון עודף – במקרים בהם הריון נמשך תקופה ארוכה יותר מארבעים שבועות, הנחשבת לתקופת הריון ממוצעת, מדובר בהריון עודף, העשוי להיחשב גם כהריון מסוכן. במקרים כאלה עשויה השליה לעבור תהליך של הזדקנות וחלה ירידה משמעותית באספקת הדם אל העובר. ולכן, במקרים רבים, ובמיוחד כשמופיעים סימנים לכך שישנה מצוקה עוברית, מבצעים זירוז לידה, גם אם היא איננה התחילה באופן טבעי. במקרים בהם לא ננקטות פעולות אלו, עשוי להיגרם נזק רב מאד לעובר ואף גם לאישה. ישנם לא מעט מקרים של רשלנות שהובילה למצוקה עוברית, למשל במקרים הנובעים בשל אי ביצוע לידה יזומה.
  • פיגור גדילה תוך רחמי – מדובר במקרה בו קצב גדילתו של העובר היה נמוך מהממוצע. פיגור גדילה תוך רחמי הינו במקרים בהם קובע הרופא המבצע את מעקב ההיריון כי קצב גדילתו של העובר איננו תואם את המצופה והוא מתחת לאחוזון הרצוי. לאורך כל תקופת ההיריון מבצע הרופא האישי מעקב אחר גדילתו של העובר ומוודא כי קצב הגדילה אכן מתאים לגילו. במידה והוא מגלה כי קיים פיגור גדילה, יש לעיתים צורך בהליך התערבותי הכולל אפילו את חילוצו המוקדם של העובר על מנת למנוע נזק חמור לעובר עצמו.
  • מים מקוניאליים – במקרים בהם עוברים נמצאים במצוקה עוברית, שריר הטבעת שלהם עשוי להיות רפוי יותר ולכן הם מפרישים ישירות אל מי השפיר את צואתם, המכונה מקוניום (הצואה הראשונה של התינוק, שבמידה והיא מופיעה במי השפיר, ניתן להסיק שמדובר במקרה של מצוקה עוברית). במצב זה בעת בדיקה ניתן לגלות כי מי השפיר הם עכורים מאד או צבועים בצבע ירקרק מעט. במקרים בהם המים עכורים, סמיכים או ירקרקים ניתן להסיק שמדובר במצב של מצוקה עוברית המצריך התערבות ומתן טיפול מתאים. ישנם מקרי רשלנות רפואית בהם לא בוצעו בדיקות אלו או התעלמו מתוצאותיהן. מקרים אלה הובילו לתביעה בבית המשפט בגין הנזק שנגרם, נזק שניתן היה למנוע אותו מלכתחילה במידה והממצאים כפי שהופיע היו זוכים למלוא תשומת הלב ולטיפול מתאים.