כשלים בהריון ולידה: מה כדאי לדעת?

אילו אירועים או מחדלים במהלך ההיריון והלידה עשויים להקים עילה להגשת תביעה ומה צריך להוכיח בתביעות מסוג זה? על כך בסקירה שלפניכם.

רשלנות הריון ולידה

הריון ולידה נחשבים בדרך כלל לאירועים משמחים במיוחד, וזה אכן כך, כאשר הכול מסתיים בטוב. עם זאת, מדובר בתהליכים מורכבים ורגישים מבחינה רפואית, שלמרבה הצער, מסתיימים במקרים מסוימים במפח נפש ובתוצאות טרגיות.

מתי אי-גילוי מום בעובר ייחשב להתרשלות מצד הצוות הרפואי? האם בכל מקרה בו נגרם נזק לתינוק או ליולדת ניתן להגיש תביעה? האם כניסתה של אישה של הריון על אף שעברה עיקור, מצדיקה הגשת תביעה? מאמר זה נועד לספק לכם תשובות על כך ועל שאלות עקרוניות נוספות הנוגעות לרשלנות רפואית בהריון ולידה.

כשלים ומחדלים בהריון

סוג אחד של מקרי רשלנות רפואית במהלך הריון הוא אי-גילוי מום בעובר, שהוביל להפלה או להולדת ילד הלוקה בתסמונת או מחלה קשה. בסוג נוסף של מקרים, הריון בסיכון, כגון הריון שמלווה בסוכרת הריונית, או הריון לא תקין, מטופל בטעות כמו הריון רגיל וישנם גם מקרים בהם הריון לא מתגלה בזמן וכתוצאה מכך נגרם נזק לאישה או לעובר.

כך למשל, במקרה מסוים התקבלה תביעה שהגיש באמצעות הוריו, קטין שנולד עם מומים בידיו. בתביעה נטען, כי לו היו מפנים את האם לסקירת מערכות מורחבת, בנוסף לסקירת מערכות בסיסית, ניתן היה לגלות את המומים מבעוד מועד ואז האם הייתה מבצעת הפסקת הריון. בית-המשפט קיבל עמדה זו, וקבע כי היה על הרופאים ליידע את האם על האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת. עוד נקבע, כי יש מקום להניח שגילוי מוקדם של המומים היה מביא להפסקת ההריון, אף שאין מדובר במומים שנחשבים לחמורים. נוכח זאת, נפסקו לקטין פיצויים בסך של כ-1.5 מיליון ש"ח.

במקרה אחר, נידונה בבית-המשפט תביעתה של אישה שהוחדר לגופה התקן-תוך רחמי בזמן שכבר הייתה בהריון אך לא ידעה זאת. מאחר שהתפתחות הריון עם התקן תוך רחמי מסוכנת לאם ולעובר, נאלצה האישה לעבור הפלה. בית-המשפט קבע כי הרופא שטיפל באישה התרשל בכך שלא טרח לבדוק אם היא בהריון, לפני שהחדיר לגופה את ההתקן, ופסק לאישה פיצויים בגין הכאב והסבל שחוותה.

שימו לב: המקרים שנמנו לעיל והדוגמאות שהוצגו אינם בגדר רשימה ממצה, וייתכנו עוד סוגי מקרים שיוכרו כרשלנות רפואית בהריון.

סקירת טעויות בלידה

אי-זיהוי מצוקה עוברית לקראת הלידה, שיהוי בביצוע ניתוח קיסרי או בחירה בהליך לידה לא נכון וכן ביצוע בלתי-מיומן של הליך הלידה עצמו או ללא נוכחות סגל רפואי מתאים – כל אלה עשויים להיחשב לרשלנות רפואית במהלך לידה.

לדוגמה, במקרה שהגיע עד בית-המשפט העליון, נקבע כי הרופא המטפל של יולדת שילדה עובר מת התרשל בכך שלא זיהה אצלה תהליך של היפרדות השיליה. השופטים קבעו, כי כאשר היולדת הגיע למרפאת הרופא בשבוע ה-31 להריונה והתלוננה כי חשה כאבים, היה על הרופא לבצע לה ניטור של הרחם ושל העובר ובדיקת אולטרסאונד וכן למשש את בטנה. אלה הן בדיקות מקובלות שהיו מאפשרות לזהות את היפרדות השיליה ולמנוע את מות העובר.

במרכזו של תיק אחר, עמדה הערכה שגויה של משקל התינוק לפני הלידה. באותו מקרה, האישה ילדה בלידת ואקום תינוקת במשקל של כ-5.5 ק"ג עם שיתוק בידה השמאלית, בעקבות "פרע כתפיים", שמשמעו קושי לחלץ את היילוד כיוון שכתפיו אינן מצליחות לעבור את תעלת הלידה. בית-המשפט קבע כי הרופאים התרשלו בכך שהתעלמו מגורמי הסיכון לפרע כתפיים שהתקיימו במקרה זה, כמו עודף משקל של האם, ובכך שהסתמכו על הערכת משקל ישנה של העוברית, שבוצעה שמונה ימים לפני הלידה. נקבע כי לו הייתה מתבצעת לעוברית הערכת משקל עדכנית לפני הלידה, היה מתגלה כי משקלה של התינוקת מחייב ביצוע ניתוח קיסרי.

התנאים להגשת תביעה

מבחינת החוק והפסיקה, אין הבדל עקרוני בין רשלנות רפואית בהריון בלידה לבין רשלנות רפואית בתחומים אחרים. כמו בכל מקרה אחר, תביעת הרשלנות הרפואית תתקבל ע"י בית-המשפט, רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

א. נזק:

אין עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית אם לתובע או לתובעת לא נגרם נזק. לכן, אם למשל, לידה בוצעה באופן לא תקין, אך הסתיימה בהולדת תינוק בריא וללא נזק לאם היולדת, אין הצדקה להגשת תביעה כנגד הגורמים האחראיים.

לעיתים עלולה להתעורר מחלוקת בשאלה אם נגרם נזק או לא. לדוגמה, במקרה מסוים, שעניינו "הריון בעוולה", אם לתשעה ילדים תבעה את רופאיה בטענה שנכנסה להריון על אף שבוצעה בה קשירה וכריתה של החצוצרות. האם ניתן לראות בכניסתה של האישה להריון שעל פניו נראה תקין, כנזק שמצדיק פיצוי? מצד אחד, ההריון כשלעצמו לא הוכר כנזק ע"י בית-המשפט, אך מנגד, נקבע כי האישה אכן ניזוקה, מאחר שכשלון הניתוח שעברה הביא לפגיעה באוטונומיה שלה להחליט אם להביא ילד נוסף לעולם או לא. בעקבות זאת, נפסקו לאישה פיצויים בגובה מאה אלף ש"ח.

ב. התרשלות:

גם במקרים בהם נגרם נזק מובהק ליולדת או לתינוק, במהלך ההריון או הלידה, לא תמיד תוטל האחריות לכך על הצוות הרפואי. יש להוכיח כי הרופאים אכן התרשלו בביצוע תפקידם ולא פעלו כמצופה מרופא או מטפל "סביר" לפעול.

על רקע זה נדחתה, לדוגמה, תביעה של קטין הלוקה בפיגור שכלי ותסמונת דאון, שהוריו הגישו בשמו, בטענה שהרופאים לא הפנו את האם לבצע בדיקות לאיתור תסמונת דאון במהלך ההריון. בית-המשפט קבע כי תוצאות בדיקות אחרות שנערכו לאישה במהלך ההריון לא הצדיקו להפנות אותה לבדיקות לאיתור תסמונת דאון, וכי הצוות הרפואי לא התרשל במקרה זה, אלא פעל בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

ג. קשר סיבתי:

נוסף להתרשלות ונזק, יש להוכיח במסגרת תביעת רשלנות רפואית שקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות של הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם לתובעים. במילים אחרות: יש להוכיח שאכן ההתרשלות מצד הצוות היא זו שגרמה לנזק ולא גורם אחר כלשהו.

לכן, אם, למשל, הצוות הרפואי התרשל בביצוע הלידה, אך ליילוד נגרם נזק כתוצאה מהידבקות בווירוס נדיר מיד אחרי הלידה, באופן שלא ניתן היה לחזות מראש, לא ניתן יהיה לטעון כי ההתרשלות בלידה היא שגרמה לפגיעה ביילוד.

קבלת ייעוץ משפטי וחוות דעת רפואית

ההכרעה אם להגיש תביעת רשלנות רפואית במקרים הקשורים להריון ולידה, כרוכה בהבנת ההיבטים המשפטיים המורכבים של תחום זה וכן בהיכרות עם מקרים דומים מבחינה רפואית. כמו כן, בדרך-כלל, תידרשו להציג בבית-המשפט חוות דעת של רופאים מומחים התומכים בגרסתכם לגבי השתלשלות האירועים וטיב הנזק שנגרם.

אם אתם שוקלים להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם במהלך הריון או לידה, עליכם לפנות לעורכי דין העוסקים בנושא זה ולקבל ייעוץ משפטי מקיף בנוגע למקרה הספציפי שלכם.

עורכי דין בעלי ידע וניסיון בתחום ההריון והלידה יוכלו לייעץ לכם אם כדאי להגיש תביעה ולהבהיר לכם כיצד עליכם לפעול לשם כך ואילו חוות דעות רפואיות תצטרכו להגיש.