אילו אירועים או מחדלים במהלך ההיריון והלידה עשויים להקים עילה להגשת תביעה ומה צריך להוכיח בתביעות מסוג זה? על כך, בסקירה שלפניכם:
הריון ולידה הם אחת מנקודות המפגש הבודדות בחיינו עם המערכת הרפואית שאינו מצב של מחלה או בעיה בריאותית אחרת אלא דווקא חלק בריא וטבעי מהחיים. אירועים אלו נחשבים בדרך כלל למשמחים במיוחד, וזה אכן כך, כאשר הכול מסתיים בטוב, אלא שלא תמיד כך הוא הדבר. מדובר בתהליכים מורכבים ורגישים מבחינה רפואית, שלמרבה הצער, מסתיימים במקרים מסוימים במפח נפש ובתוצאות טרגיות. זאת, על אף שדווקא בנקודה רגישה זו אנו מצפים מהמערכת הרפואית לסייע בידינו לעבור את התקופה הזו תוך מזעור הסיכונים וזיהוי יעיל של כל בעיה שעלולה להתעורר.
הדבר מעורר בהתאם שאלות רבות, כגון מה קורה כאשר אותה מערכת מתרשלת בתפקידה זה? מתי אי-גילוי מום בעובר ייחשב להתרשלות מצד הצוות הרפואי? האם בכל מקרה בו נגרם נזק לתינוק או ליולדת ניתן להגיש תביעה? האם כניסתה של אישה של הריון על אף שעברה עיקור, מצדיקה הגשת תביעה? מאמר זה נועד לספק לכם תשובות על כך ועל שאלות עקרוניות נוספות הנוגעות לרשלנות רפואית בהריון ולידה.
רקע משפטי
רשלנות רפואית הינה מצב בו צוות רפואי חרג מסטנדרט הרפואה הסביר. מקרים כאלו קורים בכל תחומי הרפואה, ואולם, בתחום המיילדות והגניקולוגיה, נושא הרשלנות הרפואית הינו כזה המצוי כמעט מדי יום על שולחנות בתי המשפט ומחלקות ניהול הסיכונים בבתי החולים ובקופות החולים.
בתחום זה, אשר תחילתו עם כניסת האישה להריון וסיומו בהולדת הוולד, המון נקודות ואירועים המצריכים בחינה של התנהלות הצוות הרפואי. חשוב להדגיש כי קיומה של רשלנות רפואית, קל וחומר בתחום כמו הריון ולידה, חייבת להוביל לגרימתו של נזק על מנת שתהיה היתכנות לתביעה משפטית. כלומר, נניח ובמהלך ההריון לא הומלץ להורים לבצע בדיקת צ'יפ גנטי שיכולה לאבחן קיומם של מומים שונים בעובר, על אף שהאישה הייתה בסיכון שהצריך המלצה כזו. ייתכן מאוד והיעדר ההמלצה זו רשלנות רפואית. יחד עם זאת, ככל ולבסוף נולד עובר בריא ללא כל מחלות, אזי שאותה הרשלנות לא גרמה בפועל לנזק ומשכך אותם ההורים לא יפעלו להגיש תביעה. מנגד, כל מקרה של רשלנות רפואית הגורר עמו נזק, ייתכן ויוביל לתביעה משפטית במסגרתה יטענו הניזוקים לפיצוי.
כשלים ומחדלים בהריון
סוג אחד של מקרי רשלנות רפואית בהריון הוא אי-גילוי מום בעובר, שהוביל להפלה או להולדת ילד הלוקה בתסמונת או מחלה קשה. בסוג נוסף של מקרים, הריון בסיכון, כגון הריון שמלווה בסוכרת הריונית, או הריון לא תקין, מטופל בטעות כמו הריון רגיל וישנם גם מקרים בהם הריון לא מתגלה בזמן וכתוצאה מכך נגרם נזק לאישה או לעובר.
כך למשל, במקרה מסוים התקבלה תביעה שהגיש באמצעות הוריו, קטין שנולד עם מומים בידיו. בתביעה נטען, כי לו היו מפנים את האם לסקירת מערכות מורחבת, בנוסף לסקירת מערכות בסיסית, ניתן היה לגלות את המומים מבעוד מועד ואז האם הייתה מבצעת הפסקת הריון. בית-המשפט קיבל עמדה זו, וקבע כי היה על הרופאים ליידע את האם על האפשרות לבצע סקירת מערכות מורחבת. עוד נקבע, כי יש מקום להניח שגילוי מוקדם של המומים היה מביא להפסקת ההריון, אף שאין מדובר במומים שנחשבים לחמורים. נוכח זאת, נפסקו לקטין פיצויים בסך של כ-1.5 מיליון ש"ח.
במקרה אחר, נידונה בבית-המשפט תביעתה של אישה שהוחדר לגופה התקן-תוך רחמי בזמן שכבר הייתה בהריון אך לא ידעה זאת. מאחר שהתפתחות הריון עם התקן תוך רחמי מסוכנת לאם ולעובר, נאלצה האישה לעבור הפלה. בית-המשפט קבע כי הרופא שטיפל באישה התרשל בכך שלא טרח לבדוק אם היא בהריון, לפני שהחדיר לגופה את ההתקן, ופסק לאישה פיצויים בגין הכאב והסבל שחוותה.
שימו לב: המקרים שנמנו לעיל והדוגמאות שהוצגו אינם בגדר רשימה ממצה, וייתכנו עוד סוגי מקרים שיוכרו כרשלנות רפואית בהריון.
סקירת טעויות בלידה
אי-זיהוי מצוקה עוברית לקראת הלידה, שיהוי בביצוע ניתוח קיסרי או בחירה בהליך לידה לא נכון וכן ביצוע בלתי-מיומן של הליך הלידה עצמו או ללא נוכחות סגל רפואי מתאים – כל אלה עשויים להיחשב לרשלנות רפואית במהלך לידה.
לדוגמה, במקרה שהגיע עד בית-המשפט העליון, נקבע כי הרופא המטפל של יולדת שילדה עובר מת התרשל בכך שלא זיהה אצלה תהליך של היפרדות השיליה. השופטים קבעו, כי כאשר היולדת הגיע למרפאת הרופא בשבוע ה-31 להריונה והתלוננה כי חשה כאבים, היה על הרופא לבצע לה ניטור של הרחם ושל העובר ובדיקת אולטרסאונד וכן למשש את בטנה. אלה הן בדיקות מקובלות שהיו מאפשרות לזהות את היפרדות השיליה ולמנוע את מות העובר.
במרכזו של תיק אחר, עמדה הערכה שגויה של משקל התינוק לפני הלידה. באותו מקרה, האישה ילדה בלידת ואקום תינוקת במשקל של כ-5.5 ק"ג עם שיתוק בידה השמאלית, בעקבות "פרע כתפיים", שמשמעו קושי לחלץ את היילוד כיוון שכתפיו אינן מצליחות לעבור את תעלת הלידה. בית-המשפט קבע כי הרופאים התרשלו בכך שהתעלמו מגורמי הסיכון לפרע כתפיים שהתקיימו במקרה זה, כמו עודף משקל של האם, ובכך שהסתמכו על הערכת משקל ישנה של העוברית, שבוצעה שמונה ימים לפני הלידה. נקבע כי לו הייתה מתבצעת לעוברית הערכת משקל עדכנית לפני הלידה, היה מתגלה כי משקלה של התינוקת מחייב ביצוע ניתוח קיסרי.
התנאים להגשת תביעה
מבחינת החוק והפסיקה, אין הבדל עקרוני בין רשלנות רפואית בהריון בלידה לבין רשלנות רפואית בתחומים אחרים. כמו בכל מקרה אחר, תביעת הרשלנות הרפואית תתקבל ע"י בית-המשפט, רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:
א. נזק:
אין עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית אם לתובע או לתובעת לא נגרם נזק. לכן, אם למשל, לידה בוצעה באופן לא תקין, אך הסתיימה בהולדת תינוק בריא וללא נזק לאם היולדת, אין הצדקה להגשת תביעה כנגד הגורמים האחראיים.
לעיתים עלולה להתעורר מחלוקת בשאלה אם נגרם נזק או לא. לדוגמה, במקרה מסוים, שעניינו "הריון בעוולה", אם לתשעה ילדים תבעה את רופאיה בטענה שנכנסה להריון על אף שבוצעה בה קשירה וכריתה של החצוצרות. האם ניתן לראות בכניסתה של האישה להריון שעל פניו נראה תקין, כנזק שמצדיק פיצוי? מצד אחד, ההריון כשלעצמו לא הוכר כנזק ע"י בית-המשפט, אך מנגד, נקבע כי האישה אכן ניזוקה, מאחר שכשלון הניתוח שעברה הביא לפגיעה באוטונומיה שלה להחליט אם להביא ילד נוסף לעולם או לא. בעקבות זאת, נפסקו לאישה פיצויים בגובה מאה אלף ש"ח.
ב. התרשלות:
גם במקרים בהם נגרם נזק מובהק ליולדת או לתינוק, במהלך ההריון או הלידה, לא תמיד תוטל האחריות לכך על הצוות הרפואי. יש להוכיח כי הרופאים אכן התרשלו בביצוע תפקידם ולא פעלו כמצופה מרופא או מטפל "סביר" לפעול.
על רקע זה נדחתה, לדוגמה, תביעה של קטין הלוקה בפיגור שכלי ותסמונת דאון, שהוריו הגישו בשמו, בטענה שהרופאים לא הפנו את האם לבצע בדיקות לאיתור תסמונת דאון במהלך ההריון. בית-המשפט קבע כי תוצאות בדיקות אחרות שנערכו לאישה במהלך ההריון לא הצדיקו להפנות אותה לבדיקות לאיתור תסמונת דאון, וכי הצוות הרפואי לא התרשל במקרה זה, אלא פעל בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
[למידע נוסף בנושא רשלנות רפואית ותסמונת דאון ראו: ראיון מקצועי שערכנו בפרקליט TV].
ג. קשר סיבתי:
נוסף להתרשלות ונזק, יש להוכיח במסגרת תביעת רשלנות רפואית שקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות של הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם לתובעים. במילים אחרות: יש להוכיח שאכן ההתרשלות מצד הצוות היא זו שגרמה לנזק ולא גורם אחר כלשהו.
לכן, אם, למשל, הצוות הרפואי התרשל בביצוע הלידה, אך ליילוד נגרם נזק כתוצאה מהידבקות בווירוס נדיר מיד אחרי הלידה, באופן שלא ניתן היה לחזות מראש, לא ניתן יהיה לטעון כי ההתרשלות בלידה היא שגרמה לפגיעה ביילוד.
קבלת ייעוץ משפטי וחוות דעת רפואית
ההכרעה אם להגיש תביעת רשלנות רפואית במקרים הקשורים להריון ולידה, כרוכה בהבנת ההיבטים המשפטיים המורכבים של תחום זה וכן בהיכרות עם מקרים דומים מבחינה רפואית. כמו כן, בדרך-כלל, תידרשו להציג בבית-המשפט חוות דעת של רופאים מומחים התומכים בגרסתכם לגבי השתלשלות האירועים וטיב הנזק שנגרם.
אם אתם שוקלים להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם במהלך הריון או לידה, עליכם לפנות לעורכי דין העוסקים בנושא זה ולקבל ייעוץ משפטי מקיף בנוגע למקרה הספציפי שלכם.
עורכי דין בעלי ידע וניסיון בתחום ההריון והלידה יוכלו לייעץ לכם אם כדאי להגיש תביעה ולהבהיר לכם כיצד עליכם לפעול לשם כך ואילו חוות דעות רפואיות תצטרכו להגיש.
מושגי יסוד בהליכי רשלנות בהריון ובלידה
- רשלנות רפואית – מדובר במונח הבסיסי ביותר בתחום, ובמקרים בהם נגרם נזק למטופל, נזק שניתן היה למנוע אותה. מקרים של רשלנות רפואית בהריון או בלידה נחשבים לשכיחים מאד בשל ההליכים הרפואיים השונים הכרוכים בהם. מקרי רשלנות רפואית יכולים להיות בשלב האבחון וגם בשלב הטיפול עצמו. הם יכולים להיות פעולה שבוצעה באופן לא נכון וגם הימנעות מהליך רפואי שהיה נדרש.
- לידת ואקום – לידה הנעשית באמצעות מכשיר ואקום מיוחד המוצמד לראשו של העובר ויוצר לחץ העוזר במשיכתו החוצה. לידה זו כרוכה בסיכונים שונים, כמו גרימת נזק לגולגולת העובר או נזק תוך גולגולתי וכן להתפתחות דימום. ישנם לא מעט מקרים של רשלנות רפואית כתוצאה מביצוע הליך של לידת ואקום באופן לא נכון. כדי להימנע מנזק ומפגיעה בעובר או ביולדת עצמה, יש לבצע לידה זו אך ורק במקרים של פתיחה מלאה ולאחר שהרופא המיילד קבע את מיקומו של ראש העובר. בנוסף, במידה ומכשיר הואקום ניתק מראשו של התינוק במהלך הלידה, אסור להמשיך בלידה זו שכן חיבורו מחדש של המכשיר עלול לגרום לנזק.
- לידת מלקחיים – היא נחשבת לידה שאיננה פשוטה וגם איננה נפוצה, בהשוואה ללידת ואקום, למשל. במסגרת הליך זה נעשה שימוש בשתי כפות מיוחדות, העשויות מתכת ומצטלבות בקצותיהן. כפות אלו, שמוחדרות אל האישה על ידי המיילד או המיילדת מאפשרות לשלוף בקלות רבה יותר את התינוק במידה ואפשרות אחרת איננה מתאימה. הן ננעלות סביב ראשו של העובר ועוזרות לו לצאת החוצה. מדובר בהליך שנפוץ פחות, בהשוואה לעבר, ובעיקר בשל הסיבוכים הרבים והסיכון הרב שהוא כולל במסגרתו. כמו למשל, קרע אצל האישה שעלול להגיע עד פי הטבעת ועוד. לצערנו, יש מקרים של רשלנות רפואית בלידה, שנובעים כתוצאה מהליך זה שלא נעשה באופן מקצועי ונכון והוביל לנזק חמור אצל היולדת. עיינו במקרה שפורסם כאן באתר, במסגרתו בית המשפט הורה על פיצוי יולדת בגין רשלנות בלידת מלקחיים במאות אלפי שקלים.
- פיטוצין – תרופה מיוחדת שניתנת ליולדת וגורמת להגברת הצירים וכן גם להסדרתם. מדובר בהורמון מיוחד הגורם להתכווצויות הרחם וניתן ישירות דרך הווריד על מנת להפוך אותם לחזקים יותר. תרופה זו ניתנת אך ורק בחדר הלידה, שכן מייד לאחר שנותנים אותה מופיעים צירים במהירות רבה, באופן תכוף יותר וגם בעוצמה חזקה יותר. חשוב לבצע מעקב אחר העובר בשלב זה כדי שלא לגרום לו ללחץ מהיר מדי ולהאטה בלידה. ישנם מקרי רשלנות רפואית בהם מנה של תרופה מסוג זה היתה יכולה למנוע את הסיבוך שנוצר ואת הנזק שנגרם.
- תרשים ניטור/מוניטור – תרשים זה עוקב אחר התפתחות הלידה והוא מציין את שלביה כפי שהם באים לידי ביטוי לאורך כל התהליך החל משלב הצירים הראשונים. במסגרת תיק האשפוז של האם היולדת, חובה לשמור על תרשים ניטור זה כחלק מכל הפרטים האחרים שנשמרים גם הם. במקרים של רשלנות רפואית בלידה נעשה שימוש פעמים רבות בתרשים המוניטור, בעזרתו ניתן ללמוד לא מעט על תהליך הלידה, האם היה תקין, האם לא, כיצד הגיב הצוות המטפל, אילו שיטות טיפול ננקטו ועוד. קראו מאמר שפרסמנו באתר אודות מקרה של ניטור רשלני אשר הוביל למות העובר.
- ניטור קצב לב העובר – כדי לדעת מהו מצבו של העובר, מחברים את האם אל מוניטור מיוחד, המודד את קצב ליבו של העובר. מדידה זו נעשית לאורך כל תהליך הלידה, ובמסגרתה נמדד הן קצב ליבו הבסיסי של העובר והן ורבאליות הקצב. ניטור זה מאפשר לבחון האטות בדופק העובר, העשויות לרמוז על זרימת דם שאיננה תקינה ועל מצוקה עוברית ויכולות להוביל לזירוז הלידה כדי למנוע זאת.
- שיתוק מוחין – ידועה גם כ C.P – cerebral palsy, הינה מחלה נוירולוגית הנובעת בשל פגיעה מוחית עוד בטרם הלידה ולעיתים גם בעיצומה ואף אחריה. שיתוק מוחין מאופיין בבעיות מוטוריות שונות והוא מופיע בעוצמות שונות. ישנן לא מעט תביעות רשלנות רפואית הקשורות לכך. ישנם מקרים בהם נטען שהתינוק לא חולץ בזמן, ונגרמה לו מצוקה עוברית שהובילה בעקבותיה לשיתוק מוחין. גם מעקבי היריון שגויים שהיו יכולים לאתר פיגור גדילה ולהוביל לחילוצו המוקדם של העובר, גורמים לא אחת למקרים של שיתוק מוחין וגם מקרים של לידת ואקום וטיפול לקוי בתינוק, טיפול שגרם לפיתוח דימום תוך מוחי, שהוביל, בסופו של דבר, להפסקת הנשימה ולשיתוק מוחין. כנסו וקראו: סקירה מקיפה אודות תביעות CP בשל רשלנות בלידה. למידע נוסף בנושא כשלים בטיפול שהובילו לשיתוק מוחין, ראו ראיון מקצועי ששודר בערוץ היו טיוב של פרקליט TV].
- ציון אפגר – מייד עם צאתו של התינוק מרחם האישה בוחנים אצלו חמישה פרמטרים שונים: דופק, נשימה, תגובה לגירוי, טונוס, וצבע העור. פרמטרים אלה מקבלים ציון הנע בין 0 ל ? 2, כך שהציון המצטבר המקסימאלי הוא 10. פרמטרים אלה נבחנים בדקה הראשונה לאחר שהילוד יוצא החוצה וכן בדקה החמישית. ציון אפגר נמוך יכול להעיד על בעיה כלשהי אצל התינוק, העשויה להופיע בשל מצוקה עוברית למשל, הגורמת בהמשך לשיתוק מוחין או לבעיות חמורות אחרות.
- הריון עודף – במקרים בהם הריון נמשך תקופה ארוכה יותר מארבעים שבועות, הנחשבת לתקופת הריון ממוצעת, מדובר בהריון עודף, העשוי להיחשב גם כהריון מסוכן. במקרים כאלה עשויה השליה לעבור תהליך של הזדקנות וחלה ירידה משמעותית באספקת הדם אל העובר. ולכן, במקרים רבים, ובמיוחד כשמופיעים סימנים לכך שישנה מצוקה עוברית, מבצעים זירוז לידה, גם אם היא איננה התחילה באופן טבעי. במקרים בהם לא ננקטות פעולות אלו, עשוי להיגרם נזק רב מאד לעובר ואף גם לאישה. ישנם לא מעט מקרים של רשלנות שהובילה למצוקה עוברית, למשל במקרים הנובעים בשל אי ביצוע לידה יזומה.
- פיגור גדילה תוך רחמי – מדובר במקרה בו קצב גדילתו של העובר היה נמוך מהממוצע. פיגור גדילה תוך רחמי הינו במקרים בהם קובע הרופא המבצע את מעקב ההיריון כי קצב גדילתו של העובר איננו תואם את המצופה והוא מתחת לאחוזון הרצוי. לאורך כל תקופת ההיריון מבצע הרופא האישי מעקב אחר גדילתו של העובר ומוודא כי קצב הגדילה אכן מתאים לגילו. במידה והוא מגלה כי קיים פיגור גדילה, יש לעיתים צורך בהליך התערבותי הכולל אפילו את חילוצו המוקדם של העובר על מנת למנוע נזק חמור לעובר עצמו.
- מים מקוניאליים – במקרים בהם עוברים נמצאים במצוקה עוברית, שריר הטבעת שלהם עשוי להיות רפוי יותר ולכן הם מפרישים ישירות אל מי השפיר את צואתם, המכונה מקוניום (הצואה הראשונה של התינוק, שבמידה והיא מופיעה במי השפיר, ניתן להסיק שמדובר במקרה של מצוקה עוברית). במצב זה בעת בדיקה ניתן לגלות כי מי השפיר הם עכורים מאד או צבועים בצבע ירקרק מעט. במקרים בהם המים עכורים, סמיכים או ירקרקים ניתן להסיק שמדובר במצב של מצוקה עוברית המצריך התערבות ומתן טיפול מתאים. ישנם מקרי רשלנות רפואית בהם לא בוצעו בדיקות אלו או התעלמו מתוצאותיהן. מקרים אלה הובילו לתביעה בבית המשפט בגין הנזק שנגרם, נזק שניתן היה למנוע אותו מלכתחילה במידה והממצאים כפי שהופיע היו זוכים למלוא תשומת הלב ולטיפול מתאים.
איזה מצבים עלולים להיות תוצאה של רשלנות רפואית בהריון ולידה?
בתחום הרשלנות הרפואית בהריון ולידה מתנהלות תביעות שונות בבתי המשפט בארץ. קשה להקיף את כל הנושאים לגביהם מתייחסות אותן התביעות, אך נוכל לפרט להלן מקצת מהנושאים השכיחים הרלבנטיים לתביעות רשלנות רפואית.
ניתן להבחין בין רשלנות בתהליך ההריון לבין רשלנות במהלך הלידה עצמה. בתהליך ההריון נתמקד בעיקר בהיבטי תקינות מעקב ההריון, בדיקות חיוניות ו/או המלצות רפואיות שלא הובאו לתשומת לב ההורים, אבחנות שגויות או כל מימד אחר שבו ניתן היה לעלות מבעוד מועד על מום צפוי ולהביאו לתשומת לב ההורים טרם הלידה. להבדיל, במהלך הלידה נרצה נתמקד בתהליך הלידה, קשיים שהתעוררו במהלכה ונבחן לעומק את ההחלטות והפעולות שביצע הצוות הרפואי.
אמנם, רשלנות במהלך ההריון ו/או במהלך הלידה יכולה להביא לאינספור בעיות רפואיות עתידיות, יחד עם זאת ישנם מספר מצבים רפואיים ומומים שלרוב ניתן לקשור בינם לבין רשלנות רפואית בהריון ובלידה:
- נזק ליולדת: לצערנו רשלנות רפואית בהריון ובלידה יכולה להוביל גם לנזקים ליולדת וגם לעובר. הנזקים ליולדת יכולים להתרחש עקב היעדר אבחון של מצב חירום שיכול לפגוע במערכות גופה. דוג' לנזקים שנגרמים ליולדת ואשר מובילים לתביעות רשלנות רפואית הם היעדר אבחון של מצב חירום כגון רעלת היריון קשה, מיקום שלייה שמסכן גם את היולדת, קרעים משמעותיים ליולדת ועוד. לעיתים גם הנזק ליולדת מלווה בנזק לעובד דבר שמן הסתם מחמיר את התוצאה של הרשלנות. גם מקרה בו לא מזוהה מצוקה עוברית שגורמת גם נזק ליולדת יכול להיות תוצאה של התנהלות רפואית רשלנית. ישנן דוגמאות נוספות אך ככלל, רשלנות רפואית בהריון ולידה יכולה להוביל לנזקים לעובר אך לא פחות, גם לנזקים ליולדת עצמה.
- שיתוק מוחין: שם כולל להפרעות שונות הנגרמות והמאובחנות לרוב בילדים עד גיל 3. אבחנה של שיתוק מוחין, תוביל לרוב לבחינה מהותית של מהלך ההריון והלידה. תביעות הקשורות לשיתוק מוחין לרוב עוסקות באי גילוי מוקדם של מצוקה עוברית, אי ביצוע ניתוח קיסרי על אף הנדרש, ופעולות רפואיות שונות שלא מנעו היעדר אספקת חמצן למוח העובר. לא ניכנס כרגע לעובי הקורה בנושא זה, אך ככל ואכן מוכח שאבחנה של שיתוק מוחין נובעת בשל רשלנות רפואית, הליך משפטי הינו מהלך מתחייב אשר ברוב המקרים יוביל לפיצויים משמעותיים לנפגע ומשפחתו, באופן שיכול להקל, ולו במעט, על הנטל הכלכלי הנוצר כתוצאה של הטיפול בילד הסובל משיתוק מוחין.
- פרע כתפיים: בדומה לנושא שיתוק המוחין, קיימות גם תביעות רשלנות רפואית רבות העוסקות בתוצאות של פרע כתפיים (כליאת כתפיים) אשר נגרם במהלך הלידה. התביעות בנושא זה לרוב נוגעות בעצם ההתנהלות של הרופאים עת אובחן פרע הכתפיים, וכמו כן – בהתנהלות טרם הלידה, באופן שלעיתים יכול היה לאבחן (לרוב על פי משקל העובר) את הסיכון לפרע כתפיים, באופן בו היה מקום לבצע ניתוח קיסרי. בתיקים שעניינם רשלנות רפואית במצבים של פרע כתפיים מדובר לרוב בנזקים עצביים משמעותיים לתינוק (בין הידועים שבהם ניתן לציין את תסמונת ארב), אשר מצריכים במקרה של תביעה מוצדקת פסיקת פיצויים משמעותיים לניזוק ומשפחתו.
- תסמונת דאון: נושא נוסף הקיים לא מעט בתביעות רשלנות רפואית הינו היעדר אבחנה של תסמונת דאון במהלך ההריון, מה שלעיתים בא לידי ביטוי בהיעדר המלצה או הפניה לביצוע בדיקות מסוימות שיכלו היו לאתר את קיומה או את הסיכוי הרב להתרחשותה. על אף שישנם אנשים הלוקים בתסמונת דאון ומנהלים אורח חיים עצמאי, הרי שתסמונת זו אף יכולה להוביל לנזקים לא פשוטים במובן הרפואי והקוגניטיבי שמחייבים את בני המשפחה להקדיש שעות רבות עבור בן המשפחה הלוקים בתסמונת. גם במובן זה, ישנן לא מעט תביעות רשלנות רפואית הדנות בנושא ורצוי שכל משפחה בה קיימת אבחנה של תסמונת דאון, תבחן האם ההליך הרפואי והמשפטי בעניינה היה תקין או שמא ישנה עילת תביעה.
- מות עובר: אחת התוצאות הקשות ביותר של לידה, הינה מותו של העובר. עולם הרפואה מלא במקרים ובהסברים לתוצאה קשה זו, אשר במקרים מסוימים היא פשוט בלתי ניתנת למניעה ונובעת מסיבות רפואיות שונות. ואולם, במקרים רבים עולה כי ניתן היה למנוע את מות העובר, וזאת בין היתר במקרה בו לא אובחנה מצוקה עוברית במועד, לא הועברה יולדת לניתוח קיסרי בדחיפות ועוד. במקרים בהם ישנה תוצאה כה קשה, ניתן ואף צריך לבחון את הסיבות שהובילו אליה, לרבות בחינת ההתנהלות הרפואית. לאחר בדיקה רפואית ומשפטית, ניתן יהיה לדעת האם מקרה ספציפי מקנה להורים עילת תביעה אם לאו.
חשוב לציין כי התייחסנו לכמה מהמקרים הבולטים ביותר בהם יש מקום לחשוד בקיומה של רשלנות רפואית, אך יחד עם זאת בכל מצב שבו הריון ולידה הסתיימו בנזק לעובר ו/או לאם היולדת רצוי לבחון את המקרה ולגופו ולהתייעץ עם גורם משפטי.
חושבים שנפגעתם מרשלנות רפואית במהלך ההריון או הלידה? כך ניגשים לתהליך
בהנחה וישנה אפשרות כי הנזק שנגרם לכם מקורו ברשלנות רפואית, עולה השאלה, מהו התהליך? כיצד מתחילים בבירור הנושא? וכמו כן, ככל ומדובר ברשלנות רפואית, מהן ההשלכות מבחינת זמן, עלויות ועוד.
ובכן, הצעד הראשון בבירור הזכויות בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה, ובכלל, הינו כאמור פנייה למשרד עו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית. בהגעה לפגישת הייעוץ יקשיב עוה"ד לפרטי המקרה וינסה לראות האם יש מקום לבחינתו. ככל והתשובה חיובית, עורך הדין יפעל לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלבנטי למקרה ויפנה למומחה רפואי מטעמו במטרה לבחון אפשרות לערוך חוות דעת רפואית לתמיכה בטענות התביעה. ככל ותשובת המומחה תהא כי קיימת לשיטתו רשלנות רפואית וכי הוא מסכים לערוך חוות דעת רפואית לבית המשפט, זו תועבר לעורך הדין אשר יפעל להגיש כתב תביעה אליו יצרף כמובן את חוות דעת המומחה. הליך זה של בירור מקצועי יכול להמשך מספר חודשים.
בנושא ההוצאות צריך לקחת בחשבון שעלות חוות דעת רפואית של מומחה הינה הוצאה די משמעותית.
לאחר שתוגש התביעה יחל למעשה ההליך המשפטי. הליך משפטי בגין רשלנות רפואית יכול להמשך זמן רב ונדרשת סבלנות. הזמן הממוצע בו מתנהל תיק מסוג זה הינו מאוד רחב (בין שנתיים לחמש שנים), דבר הנובע ממורכבות התיק ושל נתונים נוספים הקשורים בניהולו.
מכל מקום, וזאת חשוב לומר – תיקי רשלנות רפואית, לרוב אינם מגיעים להכרעה שיפוטית ואחוז נכבד מהם מסתיימים בהסדר פשרה מוסכם בין הצדדים. מעבר ליעילות וקיצור התהליכים, כולל כמובן העומס הנפשי הכרוך בהם, תוצאה זו מבטיחה קבלת פיצוי לניזוק וזאת תוך הפחתת הסיכון לדחיית התביעה בהליך המשפטי. כמובן שישנם מקרים בהם מחליטים להגיע להכרעה שיפוטית בפסק דין ובמקרה כזה התביעה יכולה להתקבל תוך פסיקת הפיצוי המלא בגין הנזק, ויכולה גם להידחות.
כך או כך, בכל מקרה בהם מעוניינים לבחון הליך משפטי, נכון יהיה לקבוע פגישה במשרד עורכי דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, ובמועד הפגישה תוכלו כבר לקבל את מירב המידע אשר פורט דלעיל בקצרה, באופן מעמיק ומפורט יותר.
לאיזה סכום של פיצוי אנו יכולים לצפות במקרה של זכייה בתביעה?
כפי שכבר תואר בתחילת מאמר זה, הפיצויים בתיקים של רשלנות רפואית בהריון ולידה הינם לרוב על הצד הגבוה. זאת כיוון שהנזקים אשר נגרמים בתיקים אלו, הם ככלל קשים ביותר. משכך, באשר מתקבלת תביעה, על בית המשפט להתאים את גובה הפיצוי לגובה הנזק העומד מולו. חשוב להדגיש בנקודה זו, כי על אף שנכון לומר שסכומי הפיצויים בתחום זה הינם על הצד הגבוה, הרי שיש גם הבדלים משמעותיים ביותר בין תיק לתיק וכל תביעה ומקרה נידונים לגופם.
כך לדוגמא, ישנם פסקי דין בגין אובדן עובר הנעים בין פסיקות של 300,000 ₪ לפסיקות של 1,000,000 ₪. בתביעות בגין שיתוק מוחין שלא אובחן, ישנן פסיקות הנעות בין 1,000,000 ₪ לכאלו בהן נפסקו אף 15,000,000 ₪. בדומה לכך גם פסיקות שונות על תסמונת דאון, פרע כתפיים ועוד נושאים הקשורים ברשלנות רפואית בהריון ולידה.
מכאן ניתן ללמוד כי קשה לאמוד מראש את סכום הפיצוי על פי הנושא, וכי יש לבחון כל תיק ונסיבותיו הספציפיות. מה שכן, ניתן לומר באופן מפורש, כי ככל וקיימת עילת תביעה, סכומי הפיצוי בתחום זה הינם בהחלט גבוהים ובוודאי שמצדיקים ואף מחייבים לפעול ולממש את זכויותיהם המשפטיות של הנפגעים.
אשמח לדעתכם.
בלידה הראשונה שהיתה גיהנום עם אפידורל שלא השפיע, הוציאו והכניסו מחדש ועדיין לא השפיע, הילדה הסתיימה בוואקום (שמיותר לציין שהרגשתי הכל) תוך כדי שהיא מושכת את הוואקום היא גזרה אותי ולאחר הלידה היא תפרה אותי לא טוב ובעקבות זה נאלצתי לעבור ניתוח קוסמטי לאחר חצי שנה מהלידה בעלות של 12000 שח. הרופאים אמרו לי שהיא עשתה תפירה מאוד לא יפה בלשון המעטה.
האם יש לי על מה לתבוע ואם כן, מה אצטרך בשביל כל התהליך?
ט' שלום,
לא כל נזק, חמור ככל שיהיה, מקורו ברשלנות רפואית. באפשרותך להגיש תביעת רשלנות רפואית כאשר ניתן להוכיח כי הצוות הרפואי שטיפל בך סטה מסטנדרט התנהגות מקובל באופן שגרם לנזק בלתי הפיך.
בכל מקרה אחר, לא כדאי להגיש תביעה. ניתן כמובן לשקול דרכים נוספות לקבלת הפיצוי. מכל מקום, מומלץ להיוועץ בעו"ד העוסק בתחום.
אנו כאן לכל שאלה. בריאות והצלחה.
היי אשמח גם להתייעצות..
לפני כשלושה חודשים ילדתי בניתוח קייסרי,
לאחר שלא ידעו לאבחן את גודלו של התינוק והחליטו ללכת על קייסרי..( אחרי פתיחה 10)
חודשים לאחר מכן הלכתי לביקורת אצל פרופסור (דם בעקבות הקורונה)
השאירו לי שליה ברחם שגרמה לדימומים במשך חודשים…2
הייתי צריכה לעבור שתי בדיקות של הוטוסקרפיה..
על מנת לגרד את כל השליה החוצה….
האם על דבר כזה תובעים?
דנה שלום,
ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית על הותרת שארית שליה ברחם לאחר לידה רק כאשר נגרם נזק לצמיתות כתוצאה מכך.
דוגמא לכך, היא שבמקרים מסוימים נותרות צלקות ברחם (ידוע כ"תסמונת אשרמן"), אשר מקשות מאוד על התעברות נוספת, ובמצב דברים זה בהחלט יש לשקול הגשת תביעה.
מכל מקום, מומלץ להמתין כשנה ממועד הלידה ולבחון האם יש בעיות בכניסה להיריון, ולהיוועץ בעו"ד העוסק בתחום בהתאם.
בריאות שלמה!
עברתי לפני השלוש שנים בדיקת מי שפיר (לא נאמר לי שיש גם בדיקת דם NIPT) את הבדיקה הרופא התחיל בהכנסות המחט, העובר הושיט אליה יד והרופא הוציא את המחט לשיכבת השומן שלי ולהכניס חזרה.
העובר נולד בלידה שקטה שבוע אחרי, הקביעה הייתה בבדיקה לאחר מכן שבאזור החדרת המחט היה זיהום.
האם זו רשלנות רפואית, מה ניתן לעשות?
ורד שלום,
מקרה מצער. על פניו, נראה שלא הציגו בפנייך את מלוא האפשרויות, אם כי ידוע שבדיקת מי שפיר נרחבת בהרבה מבדיקת NIPT. יחד עם זאת, יש לבחון האם הייתה רשלנות בביצוע הבדיקה עצמה והאם הזיהום שנבע הינו סיכון סביר בבדיקה כגון דא. מומלץ להיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום אשר יפנה למומחה רפואי למען הערכת סיכויי התביעה.
מכל מקום, ככל וברצונך לקבל ייעוץ פרטני, באפשרותך לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת קשר המופיע באתר ועו"ד יצור עימך קשר בהקדם.
בריאות והצלחה!
לפני שנתיים עברתי הריון לא פשוט , עברתי כריתה של חצוצרות ללא האישור שלי , כמובן שחתמתי על כריתת רחם בשביל לא לסכן אותי ואת העובר. אבל מסתבר שלא הייתה שילייה נעוצה ובכל זאת כרתו לי את החצוצרות .
עברתי זיהום הניתוח לאחר מכן הסתובבתי שלושה חודש עם ניתוח פתוח והסגירה(צלקת ) ממש מכוערת .
ויד עוד מלא ..
מצער לשמוע. מומלץ לבחון את הזכויות. בריאות שלמה!
שלום רב
הייתי מיועדת לניתוח קייסרי מתוכן מראש.
הגיעו צירים ובקשתי מהם להכניס אותי לניתוח קיסרי הכל היה חתום מראש. השאירו אותי שעות על גבי שעות בחוץ לחכות לראות מה סף הסבל שלי…כשאמרתי בברור מוחלט שאני רוצה לידה נרתיקית פשוטו כמשמעו!
ואז אחרי כמו שעות" מושכים" אותי שאשאר לסבול עם הצירים, ואז כשכבר רצו להכין אותי לחדר ניתוח..נתנו לי " פיטוצין" ללא הסכמה שלי! סבלתי מהכאבים בקושי יכלתי לדבר רק בקשתי שעעשו לי ניתוח קיסרי ובפועל נתנו לי פיטוצין וכשראו שאני על סף עילפון.. לקחו אותי לחדר ניתוח ושם אחרי שהזריקו אפידורל אחרי סבל רב גם בעקבות הפיטוצין כנראה… לחצו עליי בחדר ניתוח לעבור לידה נרתיקית..והמים לא םקעו היה אפשר לבצע ניתוח קיסרי. הצוות והרופאה רצו להחליט במקומי הפעילו עליי לחץ ואני שרק רוצה להיות אחרי אמרתי עדיין רוצה קיסרי, והרופאה מתעלמת מבקשתי ואומרת אני רק אפקע את המים ואת כבר תהיי אחרי.. הייתי באוטו רגע בשוק בטראומה ממה שעברתי לפני בסבל של הצירים. ובסוף ביצעו לידה מכשירנית שסבלתי ממנה אחריב וגם הילוד סבל משטף דם . עברו כמה שנים מאז האם יש סיכוי לאוכל לתבוע עדיין?
שלא יתעלמו מבקשות של יולדות בזמן אמת. הם עשו מה שרצו ללא הסכמה מצידי.
מה דעתך?
רוני שלום,
תביעת רשלנות רפואית מוגשת כאשר הצוות הרפואי לא פעל בהתאם לסטנדרטים מקובלים וסבירים, ובלבד שנגרם נזק לצמיתות כתוצאה מכך.
ככל ואין נזק לצמיתות, לא ניתן להגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית.
אי קבלת הסמכתך לביצוע פעולות מסוימות הינה פגיעה באוטונומיה, אשר הוכרה זה מכבר בפסיקת בית המשפט העליון כברת פיצוי, אף אם לא נגרם למטופל כל זנק.
לפיכך, מומלץ להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום.
בריאות והצלחה!
בהריון האחרון נולדה לי בת לאחר הריון של מעקב בסיכון.
עברתי השראת לידה בשבוע 37 יום אישפוז למחרת שמו בלון לפתיחה ולמחרת נכנסתי לחדר לידה לקבל זירוז פיטוצין.
אחרי 16 שעות קשות בחדר לידה ילדתי.
ביום השחרור התברר לי שאני נשאית של חיידק הgbs ולמרות שידעו זאת מראש לא טופלתי באנטיביוטיקה במהלך הלידה.
רופאת הילדים ביקשה שבמשך חודש אתייחס לסימנים חיוניים אצל הילדה כדי לשלול הידבקות שהם אולי פיספסו.
כרגע הילדה בת שבועיים וחצי והכל בסדר
אני מקווה שככה זה גם ישאר אבל השאלה אם אפשרי לתבוע על העובדה שהם הכניסו אותי לחרדות בגלל משהו שהם פיספסו.
שלום,
לפני 4 שנים ילדתי את בתי, בכורתי, מסתבר שהמיילדת הייתה חצי שנה בתור מיילדת, ואני הייתי טירונית, לידה ראשונה, הלידה התבצעה באופן טבעי ללא הרדמות, השהיה צריך לחתוך אותך עם מספריים, לפי מה שזכור לי המיילדת פחדה לחתוך אותי וקראה למיילדת אחרת ואני כולי בפחדים לא ידעתי מה הולך לקרות איתי, הגיעה המיילדת ופשוט ללא הרדמה חתכה אותי וגם לא הייתי בציר, העיקר לחתוך וללכת.
אני נשארתי שבועיים מרותקת עם כאבים נוראיים שלא נדבר על הטראומה שנגרמה לי עקב כך, בלידה השנייה כשהייתי צריכה ללדת הגוף שלי היה בסטרס ולמרות המאמצים לשכנע אותי לזרז את הלידה, בגלל שהגעתי כבר ל40 שבועות ולא הייתי מוכנה להקשיב מרוב פחד וגם הם שיקרו אותי, בגלל ששאלתי האם הראש של העובר מקובע ולי הרופא אמר שכן אבל הלך כמה צעדים ואמר שהוא לא 100% אלא 50% מקובע, מה שיכול חס וחלילה לגרום לעובר למצוקה, יצא קמתי מחדר לידה וחתמתי על ויתר ולא הייתי מוכנה לזירוז. כמובן שהמים העובר ואני היינו בסדר גמור. הייתי עם פתיחה של 3.5 ו90% מחיקה אבל לא היו צירים כי הגוף היה בטראומה מה פעם הקודמת והזהרתי אותם שאני רוצה מיילדת מנוסה.
בסוף ב40+6 ילדתי תינוק בריא כמעט 5 קילו. הביאו לי מיילדת מנוסה והיא אמרה שאם היו יודעים שזה הגודל של העובר היו עושים לי ניתוח קיסרי, כמובן שאני לא הייתי מסכימה כי היינו תקינים לחלוטין, מה שהיה חשוב לי שהפעם המיילדת הייתה מנוסה מה לי לפני הרדמה מקומית במקום ו הייתה קשובה אלי מה שהיה לי מאוד חשוב…. כי אני לא מצליחה לשכוח את הטראומה מהלידה הראשונה, האם יש לי על מה לתבוע?
עינב שלום,
ישנם מספר תנאים מצטברים שיש להוכיחם בכדי להגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית. ראשית, יש להוכיח כי הצוות הרפואי סטה מנורמות התנהגות מקובלות בתחום, דהיינו, התרשל. שנית, יש להראות נזק לצמיתות. ושלישית, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין השניים, קרי שהרשלנות של הצוות הרפואי גרמה לנזק קבוע. ככל ואחד התנאים האמורים לא מתקיים אזי לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, אך מומלץ להיוועץ בעו"ד העוסק בתחום.
הנושא מחייב בירור פרטני.
בהצלחה!
קרוליין שלום,
עילת תביעה ברשלנות רפואית קמה כאשר הצוות הרפואי התרשל וכתוצאה מכך נגרם נזק בלתי הפיך. ככל והנכן בריאות, כלומר שלא נגרם שום נזק לצמיתות כתוצאה מניהול הלידה בבית החולים, אזי לא ניתן להגיש תביעה בעילה זו.
מכל מקום, מומלץ להיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום.
בריאות שלמה!
חסרים פרטים לשאלתך כמו לדוגמא מהי התוצאה של הטיפולים לבסוף. אני מניח מהשאלה שההחזרה לא צלחה אך לא פרטת בנושא כמו גם מה נעשה בהמשך הדרך. עם קבלת המידע ניתן יהיה להשיב.
שלום רב
עברתי טיפולי IVF לפני 11 שנה. הקפיאו 4 עוברים במבחנה אחת!
איש לא דיווח כי כך עשו. במועד ההחזרה החזירו 3 והעובר הרביעי
הלך לעולמו. לא עזרו כל תחנוני.
ניסו להסתיר את הרשלנות שחסכו מבחנות והקפיאו 4 עוברים במבחנה אחת.
אין יום שאני לא מבכה על כך.
האם יש מה לעשות?
אני הייתי בהריון שלישי (אחרי 2 הפלות בשבועות מוקדמים) והייתי באה לרופא כמעט כל שבוע כי כאב לי נורא לא יכולתי לעמוד שמירה הוא לא נתן לי ואמר לי ללכת לרופא תעסוקתי נגשתי שם הרופאה אמרה לי שלה אין אפשרות לעזור לי כל כך ונתנה לי הקלות בעבודה ועדין מאוד מאוד כאב לי הלכתי לבית החולים שם גיליתי שאני עם צירים וצוואר מקוצר 15 סנטים אישפזו נתנו צלסטון (הבשלת ריאות) ששוחררתי מבית החולים אחרי שבוע נגשתי שוב לרופא נשים שלי שפתחתי את הדלת הרופא אמר לי ״מה יהיה איתך כל יומים אני יראה אותך״ נשמתי עמוק נכנסתי עליו להחליף מרשם של בית החולים למרשם של הכללית ולא חזרתי עליו יותר (הרופא הזה מקבל גם במכבי) נגשתי למזכירה ובקשתי ממנה להחליף רופא וכך היה הריון בסיכון גבוהה עם הרבה אישפוזים ובסוף לידה בשבוע 37+0 במשקל של 2300
האם אישה שהיה לה דימומים משבוע 12 ועד לשבוע 16 המצב נמשך לסירוגין והרופא שלח אותה הביתה כי הכל בסדר גם לאחר שהייתי מאושפזת ושם הובחן שיש לי הפרדות קרומים שכל רופא יכול להבחין באולטראסאונד רגיל והרופא נשים שלא אמר שהכל בסר ולא יודע ממה זה(שבסוף בסוף הסתבר שהיה התחלה של ירידת מים מוקדמת)
עד שלאחר זמן -כלומר בשבוע 17 בבדיקה שגרתית הרופא נשים אמר לטוס לבית חולים כי יש מיעוט מי שפיר קיצוני,
ויום או יומיים קודם הייתי בבדיקה של רופא מיון בקופת החולים והכל היה בסדר יחסית
שהצעה של הרופא בבית החולים היתה הפלה ,ללא הפילו נסיון להבין מה קרה והאם באמת המצב ככה יכול להמשך
הועברתי לטיפול של רופא הריון בסיכון..
לאחר שבוע בבדיקה של רופא להריון בסיכון גבוה,
הוחלט על אשפוז לצורך מעקב צמוד לראות מה קורה..
לאחר בדיקות ומעקב של מספר ימים ושכיבה מוחלטת בבית החולים, אמרו לי כי כבר יש סכנה רפואית עבורי וחשש לזיהום בגוף עקב ירידת מים חמורה (שבבדיקה סטיק לרחם נראה כי יש חור ודליפה של מי השפיר ),
עברתי לידה רגילה עם הדמיית צירים ולאחר מכן ניתוח ובו הוצעו השאריות,
ברצוני לדעת האם יש מה לנסות לתבוע את רופא הנשים שלי שכלל לא יחס חשיבות לכ הדימומים החמורים הקושי בהליכה וכ"ו ואי הרצון שלו מהדימום החמור הראשון שהיה לי שלא רצה לתת לי שמירה מה שיכל למנוע אבחון מאוחר עד לשבוע 19 שהכל נגמר,
האם יש מה לנסות לעשות בנידון?
אודה לתשובה
שלום הדס, נראה שעברת חוויה לא פשוט. עם זאת, על מנת לבחון זאת משפטית יש צורך לשמוע פרטים נוספים ובעיקר לעבור על הרשומה הרפואית המלאה. אנו ממליצים לפנות לעו"ד הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית לצורך בירור הנושא.
שלום,
האם פרע כתפיים (ללא נזק לעובר אך עם הערכת משקל שגויה) וקרע לאשתי שחייב ניתוח ושיקום רצפת אגן נחשב רשלנות ומהווה מקום לתביעה?
שי שלום,
בתביעות רשלנות רפואית יש להראות שהצוות הרפואי האחראי על מעקב ההיריון ו/או הטיפול באשתך במהלך הלידה סטה מנורמות התנהגות מקובלות בתחום רפואה, וכן כי נגרם נזק כתוצאה מההתרשלות באופן שמקיים קשר סיבתי ביניהם. מקום שאחד התנאים הללו לא מתקיים – לא קמה עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. מפנייתך נראה כי הנזק העיקרי נגרם לאשתך ועל כן יש להתמקד בניהול הלידה עצמה. לשם הוכחת הרשלנות והנזק שנגרם לאשתך, יש להיוועץ עם רופא מומחה ביחס לטיב הטיפול והיקף הנזקים שנגרמו ובהתאם יש לגבש מסקנות באם קיימת עילת תביעה.
מומלץ להיוועץ בעו"ד העוסק בתחום, אשר יידרש למלוא התיעוד הרפואי ויעבירו לבחינת מומחה רפואי כאמור.
לפני כ 13-14 שנה עברתי בדיקת מי שפיר ונטען שהבדיקה תקינה. בשבוע ה 22 בצעתי הפלה בשל מום
בבדיקת התוצאות חוזרות של המי שפיר התברר שהיה פגם באחד הכרומוזומים (לא זוכרת כרגע) ולכן בוצעה הפלה באיחור
האם אפשרי לתבוע לאחר כל כך הרבה שנים?
איריס שלום,
לפי חוק ההתיישנות, בדיני נזיקין תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים ממועד האירוע הרשלני הנטען. הואיל ומפנייתך עולה כי האירוע התרחש לפני למעלה מ – 7 שנים, אזי לא קמה עילת תביעה מחמת התיישנות.
כך או אחרת, מומלץ להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום על מנת לבדוק באם מתקיים אחד הסייגים הקבועים בחוק.
בריאות והצלחה!
מה לגבי אוטיזם?
שלום רונית, נא הרחיבי את שאלתך. מה לגבי אוטיזם?
עברנו טיפולים
הוחדרו לאשתי שתי בציות
ילדה תאומות שבוע 24 שאחת מהן עם שיתוק מוחין
מצער לשמוע, מומלץ לבחון את הזכויות. אנו כאן לכל שאלה.