האם אי-זיהוי תסמונת נדירה אצל עובר, המתבטאת בנכות קשה, מקימה עילת תביעה? האם חובה על רופאים להתריע בפני אישה הרה על הסיכונים הטמונים בהריון תאומים?
ומה לגבי רופאים שטעו בהערכת משקל של עובר, האם מוצדק לתבוע אותם בגין רשלנות?
כל אלה הן דוגמאות לשאלות הנוגעות לתחום של רשלנות רפואית בהריון.
אכן, מרבית ההריונות מסתיימים בהצלחה, ובכל זאת, הריונות מועדים לסיבוכים שונים ולעתים מסתיימים באופן טראגי. לפחות בחלק מהמקרים, כשלים בהריון ייחשבו לתולדה של התרשלות מצד הצוות הרפואי.
לכאורה, התקדמות הרפואה היטיבה עם נשים הרות, אך יש גם צד שני למטבע: ככל שהטכנולוגיה והידע הרפואי מתרחבים, כך גם עולות הציפיות שלנו מרופאים. לכן, מקרי הרשלנות בהריון לא פוחתים עם הזמן, אלא אפילו מתרבים.
למשל, אם כיום, בניגוד לימים עברו, ניתן להעריך את משקל העובר באמצעות אולטרסאונד, נצפה מרופאים לבצע הערכת משקל כזו ולהגיע לממצאים ברמת דיוק סבירה. אם לא עשו זאת, וכתוצאה מכך נוצר סיבוך בהריון או בלידה, בהחלט ייתכן כי תיוחס להם רשלנות רפואית.
אבחון תסמונות ומומים
בעשורים האחרונים הולכים ומתרבים אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לזהות פגמים גנטיים אצל עוברים וכן ליקויים בהתפתחותם האנטומית. לא מפתיע, לכן, שחלק ניכר מתביעות הרשלנות בהריון נוגעות למחדלים באבחון תסמונות גנטיות ומומים בעוברים.
כיום, מומים אנטומיים רבים ניתנים לזיהוי באולטרסאונד, באמצעות סקירת מערכות רגילה או סקירה מורחבת. ליקויים גנטיים ניתנים לזיהוי באמצעות בדיקות דם הנערכות לאם, דוגמת בדיקת חלבון עוברי, וכן באמצעות בדיקת שקיפות עורפית ובדיקת מי שפיר. הימנעות מהפניית האם לבדיקות מתאימות בהחלט עשויה להיחשב לרשלנות, אם כי לא בכל מקרה.
אחת הסיבות לכך היא שישנן תסמונות גנטיות נדירות שעדיין בלתי-אפשרי או קשה לאבחן בהריון, וסיבה נוספת היא קיומן של אינדיקציות סבירות לכך שהעובר אינו סובל ממומים, אשר הטעו את הרופאים. כך, חלק מהבדיקות לזיהוי תסמונות גנטיות הן בדיקות סקר שמעידות על הסיכון הסטטיסטי לכך שהעובר לוקה בתסמונת מסוימת. כאשר הבדיקה מעידה על סיכון נמוך במיוחד, ייתכן שהימנעות הרופא מהפניית האם לבדיקות נוספות תיחשב להחלטה סבירה.
טיפולי פוריות וריבוי עוברים
קבוצה נוספת של תביעות רשלנות בהריון נוגעת לליקויים בטיפולי פוריות שבוצעו בנשים. דוגמאות לכך הן כשלים בשמירה על ביציות שנשאבו מאישה ונשמרו בהקפאה לצורך הפריית מבחנה או החזרת מספר רב מדי של עוברים לרחם האישה.
כאשר אישה נושאת האישה ברחמה יותר מעובר אחד, הריונה מוגדר כהריון מרובה עוברים. הריון כזה נחשב להריון בסיכון גבוה, ולכן לא רק שיש לעקוב אחריו בקפידה מרובה במיוחד, אלא גם יש להכין את האישה מראש לסיכונים הטמונים בהריון. כפי שמלמדת הפסיקה, הימנעות מהצגת הסיכונים הטמונים בהריון מרובה עוברים לאישה, כך שתוכל לבחור באופן מושכל כמה עוברים יוחזרו לרחם או אם לדלל חלק מהעוברים, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית.
מעקב הריון כושל
נשים עלולות לסבול במהלך ההריון מבעיות רפואיות שונות, המסכנות את שלומן ואת שלום העובר. דוגמאות לכך הן סוכרת הריון ורעלת הריון וכן תופעות כמו היפרדות שלייה או דליפת מי שפיר. בדומה לכך, משקל גבוה במיוחד של העובר עלול להוביל להיווצרות מומים בעובר ולסיבוכים בלידה.
יש חשיבות רבה לאיתור תופעות מסוכנות מסוג זה מבעוד מועד באמצעות מעקב אחר מדדים גופניים של האישה ההרה ואחר מצב העובר. כאשר האישה ההרה מדווחת על תסמינים מדאיגים כמו העדר תנועות עובר לפרק זמן ממושך יחסית, יש לנטר בדחיפות את דופק לב העובר באמצעות מוניטור עוברי, על מנת לזהות אם נוצרה מצוקה עוברית, כלומר בעיה באספקת החמצן לעובר.
כשלים במעקב אחר מצבה הרפואי של האישה ההרה ואחר העובר עשויים להיחשב לרשלנות רפואית, וכך גם טיפול כושל בבעיות רפואיות או תופעות מסוכנות שאותרו במהלך ההריון.
ייעוץ משפטי
כמו בכל שאר התביעות בתחום זה, גם כשמדובר ברשלנות בהריון, לא מספיק להוכיח כי נגרם נזק לאישה ההרה או לעובר וגם לא די בכך שתוכח התרשלות מצד הרופאים. רק אם יוכח כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, תתקבל התביעה וייפסקו פיצויים לתובעים.
על מנת לבחון אם יש מקום להגשת תביעה ומה הסיכוי לזכות בה, חשוב לפנות לייעוץ פרטני ומקיף אצל עו"ד הבקיא ברשלנות רפואית.
