האם אי-זיהוי תסמונת נדירה אצל עובר, המתבטאת בנכות קשה, מקימה עילת תביעה? האם חובה על רופאים להתריע בפני אישה הרה על הסיכונים הטמונים בהריון תאומים?
ומה לגבי רופאים שטעו בהערכת משקל של עובר, האם מוצדק לתבוע אותם בגין רשלנות?
כל אלה הן דוגמאות לשאלות הנוגעות לתחום של רשלנות רפואית בהריון.
אכן, מרבית ההריונות מסתיימים בהצלחה, ובכל זאת, הריונות מועדים לסיבוכים שונים ולעתים מסתיימים באופן טראגי. לפחות בחלק מהמקרים, כשלים בהריון ייחשבו לתולדה של התרשלות מצד הצוות הרפואי.
לכאורה, התקדמות הרפואה היטיבה עם נשים הרות, אך יש גם צד שני למטבע: ככל שהטכנולוגיה והידע הרפואי מתרחבים, כך גם עולות הציפיות שלנו מרופאים. לכן, מקרי הרשלנות בהריון לא פוחתים עם הזמן, אלא אפילו מתרבים.
למשל, אם כיום, בניגוד לימים עברו, ניתן להעריך את משקל העובר באמצעות אולטרסאונד, נצפה מרופאים לבצע הערכת משקל כזו ולהגיע לממצאים ברמת דיוק סבירה. אם לא עשו זאת, וכתוצאה מכך נוצר סיבוך בהריון או בלידה, בהחלט ייתכן כי תיוחס להם רשלנות רפואית.
בעשורים האחרונים הולכים ומתרבים אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לזהות פגמים גנטיים אצל עוברים וכן ליקויים בהתפתחותם האנטומית. לא מפתיע, לכן, שחלק ניכר מתביעות הרשלנות בהריון נוגעות למחדלים באבחון תסמונות גנטיות ומומים בעוברים.
כיום, מומים אנטומיים רבים ניתנים לזיהוי באולטרסאונד, באמצעות סקירת מערכות רגילה או סקירה מורחבת. ליקויים גנטיים ניתנים לזיהוי באמצעות בדיקות דם הנערכות לאם, דוגמת בדיקת חלבון עוברי, וכן באמצעות בדיקת שקיפות עורפית ובדיקת מי שפיר. הימנעות מהפניית האם לבדיקות מתאימות בהחלט עשויה להיחשב לרשלנות, אם כי לא בכל מקרה.
אחת הסיבות לכך היא שישנן תסמונות גנטיות נדירות שעדיין בלתי-אפשרי או קשה לאבחן בהריון, וסיבה נוספת היא קיומן של אינדיקציות סבירות לכך שהעובר אינו סובל ממומים, אשר הטעו את הרופאים. כך, חלק מהבדיקות לזיהוי תסמונות גנטיות הן בדיקות סקר שמעידות על הסיכון הסטטיסטי לכך שהעובר לוקה בתסמונת מסוימת. כאשר הבדיקה מעידה על סיכון נמוך במיוחד, ייתכן שהימנעות הרופא מהפניית האם לבדיקות נוספות תיחשב להחלטה סבירה.
רשלנות רפואית בהריון הינו מצב לפיו רופא או צוות רפואי פועל בניגוד לסטנדרט הרפואה הסביר והנדרש, ועקב כך גורם לנזק למטופלת. בכל הנוגע להריון, מדובר במצב שדורש מעקב ובמסגרתו יכולות להיות הרבה סיטואציות בהן נדרש הרופא למתן המלצות כלשהן. הדבר מתחיל ממועד אבחון ההיריון עצמו. לעיתים ישנן תביעות הנוגעות לכך שאישה נכנסה להיריון בניגוד לרצונה עקב רשלנות בהמלצה הרפואית, או אף מצבים בהם אישה לא צלחה בהשגת היריון בשל רשלנות של רופא. דוגמא לכך הינה מצב בו אישה סובלת מרחם עם מחיצה אשר לא מאובחן על ידי הרופא ולא מטופל באופן אשר לא מאפשר לאישה להיכנס להריון ואגב כך לאבד את שנות פוריותה.
לאחר קיומו של הריון, ישנם צמתים נוספים כגון בדיקות של סקירת מערכות, מי שפיר ועוד. תביעות רבות מוגשות על בסיס הטענה לרשלנות רפואית בהיעדר אבחון מום עוברי במסגרת סקירות לדוגמא. תיקים אלו לעיתים מורכבים ודורשים הוכחת עצם הרשלנות כמו גם הוכחת הקשר הסיבתי בין אותו רשלנות נטענת לבין הנזק בפועל, שכן ייתכנו מצבים בהם למרות שניתן היה לאבחן דבר מה בסקירה, עדיין הדבר אינו מחייב ביצועה של הפלה.
על מנת לדעת האם עילת התביעה מבוססת דיו והאם ניתן להוכיח קיומו של קשר סיבתי, חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, אשר ייוועץ עם מומחה מתאים ויוכל להגיע למסקנה האם נכון לקדם תביעה.
רשלנות רפואית בהריון הינו ביטוי הנוגע בעיקר לשלב של טרם הלידה, ואולם ישנן תביעות רבות הנוגעות גם לעצם הלידה עצמה, אם בכל הנוגע לרשלנות בהיעדר מניעת לידה מוקדמת ואם ברשלנות אשר נגרמת במהלך הלידה באופן שגורם לנזקים. לפיכך, לא ניתן להגדיר בצורה שטחית את המושג רשלנות רפואית בהריון. כל שניתן לומר הוא שאם נגרם נזק כלשהו כתוצאה מתהליך ההריון ו/או הלידה, נכון יהיה לבחון את הנושא מבחינה מקצועית עם עורך דין העוסק בתחום.
קבוצה נוספת של תביעות רשלנות בהריון נוגעת לליקויים בטיפולי פוריות שבוצעו בנשים. דוגמאות לכך הן כשלים בשמירה על ביציות שנשאבו מאישה ונשמרו בהקפאה לצורך הפריית מבחנה או החזרת מספר רב מדי של עוברים לרחם האישה.
כאשר אישה נושאת האישה ברחמה יותר מעובר אחד, הריונה מוגדר כהריון מרובה עוברים. הריון כזה נחשב להריון בסיכון גבוה, ולכן לא רק שיש לעקוב אחריו בקפידה מרובה במיוחד, אלא גם יש להכין את האישה מראש לסיכונים הטמונים בהריון. כפי שמלמדת הפסיקה, הימנעות מהצגת הסיכונים הטמונים בהריון מרובה עוברים לאישה, כך שתוכל לבחור באופן מושכל כמה עוברים יוחזרו לרחם או אם לדלל חלק מהעוברים, עשויה להיחשב לרשלנות רפואית.
נשים עלולות לסבול במהלך ההריון מבעיות רפואיות שונות, המסכנות את שלומן ואת שלום העובר. דוגמאות לכך הן סוכרת הריון ורעלת הריון וכן תופעות כמו היפרדות שלייה או דליפת מי שפיר. בדומה לכך, משקל גבוה במיוחד של העובר עלול להוביל להיווצרות מומים בעובר ולסיבוכים בלידה.
יש חשיבות רבה לאיתור תופעות מסוכנות מסוג זה מבעוד מועד באמצעות מעקב אחר מדדים גופניים של האישה ההרה ואחר מצב העובר. כאשר האישה ההרה מדווחת על תסמינים מדאיגים כמו העדר תנועות עובר לפרק זמן ממושך יחסית, יש לנטר בדחיפות את דופק לב העובר באמצעות מוניטור עוברי, על מנת לזהות אם נוצרה מצוקה עוברית, כלומר בעיה באספקת החמצן לעובר.
כשלים במעקב אחר מצבה הרפואי של האישה ההרה ואחר העובר עשויים להיחשב לרשלנות רפואית, וכך גם טיפול כושל בבעיות רפואיות או תופעות מסוכנות שאותרו במהלך ההריון.
רשלנות רפואית שנגרמת בהריון או בלידה יכולה לגרום לנזקים שונים. על מנת לדעת מהי תקופת ההתיישנות, כלומר – תוך כמה זמן עלינו להגיש תביעה? חשוב לבחון ראשית את השאלה, מיהו הניזוק? ככל ולמעשה נגרמה רשלנות רפואית שהובילה לנזקים ליולדת עצמה, הרי שהיולדת, כאדם בגיר, רשאי להגיש תביעה בכפוף לתקופת התיישנות בת 7 שנים. עם זאת, ככל ובשל רשלנות רפואית, נגרם למעשה נזק לילוד, הרי שהוא זכאי יהיה להגיש את תביעתו עד 7 שנים מהיות בן 18, קרי, עד לגיל 25.
על אף שאלו הכללים הבסיסיים, הרי שנושא ההתיישנות לעיתים מורכב. כך לדוגמא, במצב בו נגרמה רשלנות שמתגלית רק מאוחר. לפיכך, קיימים בחוק ההתיישנות תנאים שונים המאפשרים לכאורה "להאריך" את תקופת ההתיישנות. כך לדוגמא סעיף 89 לפקודת הנזיקין או סעיף 8 לחוק ההתיישנות אשר יכולים להיות רלבנטיים במקרים ספציפיים אשר לא נאריך בעטיים כעת למען לא להקשות על הקורא.
מה שחשוב כן לומר, הוא, שבכל מקרה שבו ישנו ספק, האם ניתן להגיש תביעה אם לאו, בשל שאלת ההתיישנות, חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית לפני שמחליטים לבד לוותר. רק לאחר בירור מקצועית ורפואי ניתן יהיה להגיע למסקנה נכונה בעניין עצם עילת התביעה וכמובן שגם בשאלת ההתיישנות.
כאשר אנו סבורים כי ייתכן ונגרם לנו או למי מיקירנו רשלנות רפואית שמקורה בהריון או בלידה, חשוב מאוד לא לנסות ולהגיע למסקנות בנושא לבד, אלא להיוועץ עם עורך דין. יתר על כן, חשוב מאוד לוודא שעורך הדין עמו מתייעצים עוסק ומתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. המדובר בתחום מאוד ספציפי אשר קיימות בו הלכות של בית המשפט וכן כללים משפטיים אשר עורכי הדין העוסקים בו, בקיאים בהם ולכן יכולים ליתן עצות מקצועיות ונכונות לכל מי שבוחן את אפשרותו להגיש תביעה לפיצוי.
על כן, בכל מקרה שבו לדעתכם ישנה אפשרות כי נזק מסוים מקורו ברשלנות רפואית בהריון או בלידה, פנו למשרד עורכי דין העוסק בתחום. ברוב המקרים פגישת הייעוץ אינה כרוכה בעלות, ותאפשר לכם לקבל מידע חשוב שנותר לעצם היתכנותה של תביעה לפיצוי.
עורך הדין שייפגש עמכם, ישמע את סיפור המקרה, יישאל שאלות רלבנטיות, ויוכל להגיע למסקנה האם נכון לקדם את התיק לבירור מעמיק יותר על ידי מומחה רפואי. לאחר קבלת דעתו של המומחה, תוכלו יחד עם עורך הדין לבחון את סיכוי התביעה אל מול סיכוניה, ולקבל החלטה אם נכון לקדם את הגשתה לבית המשפט.
ביצוע בירור מעמיק מקצועי ונכון בסיוע עורך דין העוסק ברשלנות רפואית, יוכל להביאכם למצב בו תהיו שלמים עם עצמכם ככל ויסתבר שלא קיימת עילת תביעה, ומאידך, תוכלו למקסם את הפיצוי שלכם, ככל וקיימת עילת תביעה. כך או כך, המלצתנו החד משמעית הינה להיוועץ עם עורך דין מתחום הרשלנות הרפואית בכל מקרה בו אתם סבורים כי ישנה אפשרות של נזק שנגרם בהריון או בלידה.
כמו בכל שאר התביעות בתחום זה, גם כשמדובר ברשלנות בהריון, לא מספיק להוכיח כי נגרם נזק לאישה ההרה או לעובר וגם לא די בכך שתוכח התרשלות מצד הרופאים. רק אם יוכח כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, תתקבל התביעה וייפסקו פיצויים לתובעים.
על מנת לבחון אם יש מקום להגשת תביעה ומה הסיכוי לזכות בה, חשוב כאמור לפנות לייעוץ פרטני ומקיף אצל עו"ד הבקיא ברשלנות רפואית.
מערכת האתר , 04.08.2019
עו"ד רן שפירא, 30.11.2021
עו"ד רן שפירא, 18.11.2021
עו"ד ספי קלו יוגב, 10.10.2020
עו"ד ספי קלו יוגב, 05.10.2020