רשלנות רפואית בהריון ולידה: כיצד נדע אם נפגענו ומה אפשר לעשות?

רשלנות הריון ולידה

הריון ולידה הם אחת מנקודות המפגש הבודדות בחיינו עם המערכת הרפואית שאינו מצב של מחלה או בעיה בריאותית אחרת אלא דווקא חלק בריא וטבעי מהחיים. דווקא בנקודה רגישה זו אנו מצפים מהמערכת הרפואית לסייע בידינו לעבור את התקופה הזו תוך מזעור הסיכונים וזיהוי יעיל של כל בעיה שעלולה להתעורר. מה קורה כאשר אותה מערכת מתרשלת בתפקידה זה?

רשלנות רפואית הינה מצב בו צוות רפואי חרג מסטנדרט הרפואה הסביר. מקרים כאלו קורים בכל תחומי הרפואה, ואולם, בתחום המיילדות והגניקולוגיה, נושא הרשלנות הרפואית הינו כזה המצוי כמעט מדי יום על שולחנות בתי המשפט ומחלקות ניהול הסיכונים בבתי החולים ובקופות החולים.

בתחום זה, אשר תחילתו עם כניסת האישה להריון וסיומו בהולדת הוולד, המון נקודות ואירועים המצריכים בחינה של התנהלות הצוות הרפואי. חשוב להדגיש כי קיומה של רשלנות רפואית, קל וחומר בתחום כמו הריון ולידה, חייבת להוביל לגרימתו של נזק על מנת שתהיה היתכנות לתביעה משפטית. כלומר, נניח ובמהלך ההריון לא הומלץ להורים לבצע בדיקת צ'יפ גנטי שיכולה לאבחן קיומם של מומים שונים בעובר, על אף שהאישה הייתה בסיכון שהצריך המלצה כזו. ייתכן מאוד והיעדר ההמלצה זו רשלנות רפואית. יחד עם זאת, ככל ולבסוף נולד עובר בריא ללא כל מחלות, אזי שאותה הרשלנות לא גרמה בפועל לנזק ומשכך אותם ההורים לא יפעלו להגיש תביעה. מנגד, כל מקרה של רשלנות רפואית הגורר עמו נזק, ייתכן ויוביל לתביעה משפטית במסגרתה יטענו הניזוקים לפיצוי.

איזה מצבים עלולים להיות תוצאה של רשלנות רפואית בהריון ולידה?

בתחום הרשלנות הרפואית בהריון ולידה מתנהלות תביעות שונות בבתי המשפט בארץ. קשה להקיף את כל הנושאים לגביהם מתייחסות אותן התביעות, אך נוכל לפרט להלן מקצת מהנושאים השכיחים הרלבנטיים לתביעות רשלנות רפואית.

ניתן להבחין בין רשלנות בתהליך ההריון לבין רשלנות במהלך הלידה עצמה. בתהליך ההריון נתמקד בעיקר בהיבטי תקינות מעקב ההריון, בדיקות חיוניות ו/או המלצות רפואיות שלא הובאו לתשומת לב ההורים, אבחנות שגויות או כל מימד אחר שבו ניתן היה לעלות מבעוד מועד על מום צפוי ולהביאו לתשומת לב ההורים טרם הלידה. להבדיל, במהלך הלידה נרצה נתמקד בתהליך הלידה, קשיים שהתעוררו במהלכה ונבחן לעומק את ההחלטות והפעולות שביצע הצוות הרפואי.

אמנם, רשלנות במהלך ההריון ו/או במהלך הלידה יכולה להביא לאינספור בעיות רפואיות עתידיות, יחד עם זאת ישנם מספר מצבים רפואיים ומומים שלרוב ניתן לקשור בינם לבין רשלנות רפואית בהריון ובלידה:

שיתוק מוחין

שיתוק מוחין הינו שם כולל להפרעות שונות הנגרמות והמאובחנות לרוב בילדים עד גיל 3. אבחנה של שיתוק מוחין, תוביל לרוב לבחינה מהותית של מהלך ההריון והלידה.

תביעות הקשורות לשיתוק מוחין לרוב עוסקות באי גילוי מוקדם של מצוקה עוברית, אי ביצוע ניתוח קיסרי על אף הנדרש, ופעולות רפואיות שונות שלא מנעו היעדר אספקת חמצן למוח העובר. לא ניכנס כרגע לעובי הקורה בנושא זה, אך ככל ואכן מוכח שאבחנה של שיתוק מוחין נובעת בשל רשלנות רפואית, הליך משפטי הינו מהלך מתחייב אשר ברוב המקרים יוביל לפיצויים משמעותיים לנפגע ומשפחתו, באופן שיכול להקל, ולו במעט, על הנטל הכלכלי הנוצר כתוצאה של הטיפול בילד הסובל משיתוק מוחין.

פרע כתפיים

בדומה לנושא שיתוק המוחין, קיימות גם תביעות רשלנות רפואית רבות העוסקות בתוצאות של פרע כתפיים (כליאת כתפיים) אשר נגרם במהלך הלידה. התביעות בנושא זה לרוב נוגעות בעצם ההתנהלות של הרופאים עת אובחן פרע הכתפיים, וכמו כן – בהתנהלות טרם הלידה, באופן שלעיתים יכול היה לאבחן (לרוב על פי משקל העובר) את הסיכון לפרע כתפיים, באופן בו היה מקום לבצע ניתוח קיסרי. בתיקים שעניינם רשלנות רפואית במצבים של פרע כתפיים מדובר לרוב בנזקים עצביים משמעותיים לתינוק (בין הידועים שבהם ניתן לציין את  תסמונת ארב), אשר מצריכים במקרה של תביעה מוצדקת פסיקת פיצויים משמעותיים לניזוק ומשפחתו.

תסמונת דאון

נושא נוסף הקיים לא מעט בתביעות רשלנות רפואית הינו היעדר אבחנה של תסמונת דאון במהלך ההריון, מה שלעיתים בא לידי ביטוי בהיעדר המלצה או הפניה לביצוע בדיקות מסוימות שיכלו היו לאתר את קיומה או את הסיכוי הרב להתרחשותה. על אף שישנם אנשים הלוקים בתסמונת דאון ומנהלים אורח חיים עצמאי, הרי שתסמונת זו אף יכולה להוביל לנזקים לא פשוטים במובן הרפואי והקוגניטיבי שמחייבים את בני המשפחה להקדיש שעות רבות עבור בן המשפחה הלוקים בתסמונת. גם במובן זה, ישנן לא מעט תביעות רשלנות רפואית הדנות בנושא ורצוי שכל משפחה בה קיימת אבחנה של תסמונת דאון, תבחן האם ההליך הרפואי והמשפטי בעניינה היה תקין או שמא ישנה עילת תביעה.

מות עובר

אחת התוצאות הקשות ביותר של לידה, הינה מותו של העובר. עולם הרפואה מלא במקרים ובהסברים לתוצאה קשה זו, אשר במקרים מסוימים היא פשוט בלתי ניתנת למניעה ונובעת מסיבות רפואיות שונות. ואולם, במקרים רבים עולה כי ניתן היה למנוע את מות העובר, וזאת בין היתר במקרה בו לא אובחנה מצוקה עוברית במועד, לא הועברה יולדת לניתוח קיסרי בדחיפות ועוד. במקרים בהם ישנה תוצאה כה קשה, ניתן ואף צריך לבחון את הסיבות שהובילו אליה, לרבות בחינת ההתנהלות הרפואית. לאחר בדיקה רפואית ומשפטית, ניתן יהיה לדעת האם מקרה ספציפי מקנה להורים עילת תביעה אם לאו.

חשוב לציין כי התייחסנו לכמה מהמקרים הבולטים ביותר בהם יש מקום לחשוד בקיומה של רשלנות רפואית, אך יחד עם זאת בכל מצב שבו הריון ולידה הסתיימו בנזק לעובר ו/או לאם היולדת רצוי לבחון את המקרה ולגופו ולהתייעץ עם גורם משפטי.

חושבים שנפגעתם מרשלנות רפואית במהלך ההריון או הלידה? כך ניגשים לתהליך

בהנחה וישנה אפשרות כי הנזק שנגרם לכם מקורו ברשלנות רפואית, עולה השאלה, מהו התהליך? כיצד מתחילים בבירור הנושא? וכמו כן, ככל ומדובר ברשלנות רפואית, מהן ההשלכות מבחינת זמן, עלויות ועוד.

ובכן, הצעד הראשון בבירור הזכויות בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה, ובכלל, הינו פנייה למשרד עו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית. בהגעה לפגישת הייעוץ יקשיב עוה"ד לפרטי המקרה וינסה לראות האם יש מקום לבחינתו. ככל והתשובה חיובית, עורך הדין יפעל לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלבנטי למקרה ויפנה למומחה רפואי מטעמו במטרה לבחון אפשרות לערוך חוות דעת רפואית לתמיכה בטענות התביעה. ככל ותשובת המומחה תהא כי קיימת לשיטתו רשלנות רפואית וכי הוא מסכים לערוך חוות דעת רפואית לבית המשפט, זו תועבר לעורך הדין אשר יפעל להגיש כתב תביעה אליו יצרף כמובן את חוות דעת המומחה. הליך זה של בירור מקצועי יכול להמשך מספר חודשים.

בנושא ההוצאות צריך לקחת בחשבון שעלות חוות דעת רפואית של מומחה הינה הוצאה די משמעותית.

לאחר שתוגש התביעה יחל למעשה ההליך המשפטי. הליך משפטי בגין רשלנות רפואית יכול להמשך זמן רב ונדרשת סבלנות. הזמן הממוצע בו מתנהל תיק מסוג זה הינו מאוד רחב (בין שנתיים לחמש שנים), דבר הנובע ממורכבות התיק ושל נתונים נוספים הקשורים בניהולו.

מכל מקום, וזאת חשוב לומר – תיקי רשלנות רפואית, לרוב אינם מגיעים להכרעה שיפוטית ואחוז נכבד מהם מסתיימים בהסדר פשרה מוסכם בין הצדדים. מעבר ליעילות וקיצור התהליכים, כולל כמובן העומס הנפשי הכרוך בהם, תוצאה זו מבטיחה קבלת פיצוי לניזוק וזאת תוך הפחתת הסיכון לדחיית התביעה בהליך המשפטי. כמובן שישנם מקרים בהם מחליטים להגיע להכרעה שיפוטית בפסק דין ובמקרה כזה התביעה יכולה להתקבל תוך פסיקת הפיצוי המלא בגין הנזק, ויכולה גם להידחות.

כך או כך, בכל מקרה בהם מעוניינים לבחון הליך משפטי, נכון יהיה לקבוע פגישה במשרד עורכי דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, ובמועד הפגישה תוכלו כבר לקבל את מירב המידע אשר פורט דלעיל בקצרה, באופן מעמיק ומפורט יותר.

לאיזה סכום של פיצוי אנו יכולים לצפות במקרה של זכייה בתביעה?

כפי שכבר תואר בתחילת מאמר זה, הפיצויים בתיקים של רשלנות רפואית בהריון ולידה הינם לרוב על הצד הגבוה. זאת כיוון שהנזקים אשר נגרמים בתיקים אלו, הם ככלל קשים ביותר. משכך, באשר מתקבלת תביעה, על בית המשפט להתאים את גובה הפיצוי לגובה הנזק העומד מולו. חשוב להדגיש בנקודה זו, כי על אף שנכון לומר שסכומי הפיצויים בתחום זה הינם על הצד הגבוה, הרי שיש גם הבדלים משמעותיים ביותר בין תיק לתיק וכל תביעה ומקרה נידונים לגופם.

כך לדוגמא, ישנם פסקי דין בגין אובדן עובר הנעים בין פסיקות של 300,000 ₪ לפסיקות של 1,000,000 ₪. בתביעות בגין שיתוק מוחין שלא אובחן, ישנן פסיקות הנעות בין 1,000,000 ₪ לכאלו בהן נפסקו אף 15,000,000 ₪. בדומה לכך גם פסיקות שונות על תסמונת דאון, פרע כתפיים ועוד נושאים הקשורים ברשלנות רפואית בהריון ולידה.

מכאן ניתן ללמוד כי קשה לאמוד מראש את סכום הפיצוי על פי הנושא, וכי יש לבחון כל תיק ונסיבותיו הספציפיות. מה שכן, ניתן לומר באופן מפורש, כי ככל וקיימת עילת תביעה, סכומי הפיצוי בתחום זה הינם בהחלט גבוהים ובוודאי שמצדיקים ואף מחייבים לפעול ולממש את זכויותיהם המשפטיות של הנפגעים.

בחינת היתכנות תביעה

חוששים שגם אתם נפגעתם מרשלנות רפואית בהריון או בלידה?

היכנסו עכשיו לבדיקת היתכנות אינטרנטית ללא התחייבות, ענו על מספר שאלות וגלו האם נכון עבורכם להתקדם לבחינה משפטית מקצועית >>> https://landing.lawtip.co.il/nq/

תגובות

8 תגובות

  • 24 ביולי 2019 בשעה 11:42

    עברנו טיפולים
    הוחדרו לאשתי שתי בציות
    ילדה תאומות שבוע 24 שאחת מהן עם שיתוק מוחין

    • 25 ביולי 2019 בשעה 12:27

      מצער לשמוע, מומלץ לבחון את הזכויות. אנו כאן לכל שאלה.

  • 26 באוגוסט 2019 בשעה 9:28

    מה לגבי אוטיזם?

    • 29 באוגוסט 2019 בשעה 18:12

      שלום רונית, נא הרחיבי את שאלתך. מה לגבי אוטיזם?

  • 30 באוגוסט 2019 בשעה 16:34

    לפני כ 13-14 שנה עברתי בדיקת מי שפיר ונטען שהבדיקה תקינה. בשבוע ה 22 בצעתי הפלה בשל מום
    בבדיקת התוצאות חוזרות של המי שפיר התברר שהיה פגם באחד הכרומוזומים (לא זוכרת כרגע) ולכן בוצעה הפלה באיחור
    האם אפשרי לתבוע לאחר כל כך הרבה שנים?

    • 1 בספטמבר 2019 בשעה 17:10

      איריס שלום,
      לפי חוק ההתיישנות, בדיני נזיקין תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים ממועד האירוע הרשלני הנטען. הואיל ומפנייתך עולה כי האירוע התרחש לפני למעלה מ – 7 שנים, אזי לא קמה עילת תביעה מחמת התיישנות.
      כך או אחרת, מומלץ להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום על מנת לבדוק באם מתקיים אחד הסייגים הקבועים בחוק.
      בריאות והצלחה!

  • 6 בספטמבר 2019 בשעה 21:15

    שלום,
    האם פרע כתפיים (ללא נזק לעובר אך עם הערכת משקל שגויה) וקרע לאשתי שחייב ניתוח ושיקום רצפת אגן נחשב רשלנות ומהווה מקום לתביעה?

    • 9 בספטמבר 2019 בשעה 15:05

      שי שלום,
      בתביעות רשלנות רפואית יש להראות שהצוות הרפואי האחראי על מעקב ההיריון ו/או הטיפול באשתך במהלך הלידה סטה מנורמות התנהגות מקובלות בתחום רפואה, וכן כי נגרם נזק כתוצאה מההתרשלות באופן שמקיים קשר סיבתי ביניהם. מקום שאחד התנאים הללו לא מתקיים – לא קמה עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. מפנייתך נראה כי הנזק העיקרי נגרם לאשתך ועל כן יש להתמקד בניהול הלידה עצמה. לשם הוכחת הרשלנות והנזק שנגרם לאשתך, יש להיוועץ עם רופא מומחה ביחס לטיב הטיפול והיקף הנזקים שנגרמו ובהתאם יש לגבש מסקנות באם קיימת עילת תביעה.
      מומלץ להיוועץ בעו"ד העוסק בתחום, אשר יידרש למלוא התיעוד הרפואי ויעבירו לבחינת מומחה רפואי כאמור.